צבי הענק של איי הגלפגוס
צבי הענק של איי הגלפגוס כתב: גילי חסקין ראו באתר זה: איי הגלפגוס – אדם ונוף; עולם החי של הגלפגוס.
צבי הענק של איי הגלפגוס כתב: גילי חסקין ראו באתר זה: איי הגלפגוס – אדם ונוף; עולם החי של הגלפגוס.
סולות (בוביס) כחולי רגליים באיי גלפאגוס אחד העופות המפורסמים ביותר באיי הגלפגוס הוא הסולה כחולת הרגל, המכונה "בובי". הם בולטים ברגליהם
הפריגטה ערך:גילי חסקין הפריגטה (שם מדעי: Fregata) היא עוף ים בת למשפחת הפריגטיים (Fregatidae), השייכת לסדרת שקנאים. גודלה כאווז.
הצמחייה באי הגלפאגוס. כתב: גילי חסקין ראו גם באתר זה: איי הגלפאגוס – אדם ונוף. ראו סרטון :
כתב: גילי חסקין ראו סרטון : איי הגלפגוס עם גילי חסקין ראו גם: הרצאה קצרה ביוטיוב על איי גלפאגוס. אלבום
תרבות אוררטו (Urartu) כתב וצילם: גילי חסקין טיול במזרח טורקיה מפגיש את המטייל בשרידים מרשימים
כתב: גילי חסקין להרצאה על ירדן לחצו כאן לקריאה נוספת סיור בארץ אדום; פטרה – סיור מקיף בעיר ובקברים; התרבות
כתב וצילם: גילי חסקין ראו גם: סיור בעבר הירדן וסיור בפטרה לקריאה נוספת על ירדן באתר זה, ראו – מבצרי
כתב וצילם: גילי חסקין ראו גם, באתר זה: עצות לטיול במצרים ; יומן טיול במצרים; תעלת סואץ, סכר
כתב: גילי חסקין; 11/02/2022 תודה לגדעון ביגר על הערותיו. ראו באתר זה: הגיאוגרפיה של מצרים; תולדות מצרים הפרעונית; מצרים-
כתב: גילי חסקין; יום חמישי 26 באפריל 2022 תודה לגדעון ביגר על הערותיו. קובץ זה יכול להביא תועלת לטיול במצרים, בארץ
כתב: גילי חסקין; 09/02/2019 מצרים הינה דוגמא טובה להראות קשר בין המבנה הפיסי של המרחב לתולדות האדם. זרימתו השיטפונית
כתב: גילי חסקין, 07/02/2019 תודה לגדעון ביגר ולמולי ברוג, על הערותיהם. ראה קודם, באתר זה: תולדות מצרים העתיקה;
הדת הזורואסטרית חומר עזר למטייל בהודו (ובעצם גם באסיה התיכונה, בקווקז, במזרח תורכיה ובעתיד גם באיראן) כתב: גילי חסקין
המטייל בווייטנאם ונתקל בתושביה מאירי הפנים, עלול לשכוח לעתים כי בארץ הזאת התנהלה מלחמה עקובה מדם, שנמשכה כמעט
ערך וצילם: גילי חסקין . לצפייה במצגת תמונות בנושא: טיול ללאוס טיול ללאוס הינו טיול למזרח הבלתי משתנה. כך כנראה, נראתה
כתב: גילי חסקין צילום: יובל נעמן דגל צרפת הורד מזמן. החרפה של דיין ביין פו נראית רחוקה,
כתב: גילי חסקין. צילומי רקע: יובל נעמן מלחמת ווייטנאם, שהטילה את מוראותיה במשך אחת עשרה שנים איומות, תופסת
כתב: גילי חסקין המקונג (Mekong) – 'אם הנהרות', הוא מהנהרות החשובים של יבשת אסיה. המקונג זורם במדינות
אורז (Oryza) הוא אחד המינים החשובים ביותר במשפחת הדגניים ובתת משפחה דחניים. האורז הוא סוג במשפחת הדגניים המונה מספר
כתב: גילי חסקין הטיול בצפון תאילנד, צפון מערב וייטנאם וצפון לאוס, כמו גם הטיול ביונאן או בגוויזו
כתב: גילי חסקין; 1998. עדכון: 19-11-23 תודה ליובל נעמן, על הערותיו המלומדות והתוספות המשמעותיות הבודהיזם הינו
כתב: גילי חסקין משולש הזהב משולש הזהב הוא משולש הגבולות שבין המדינות מיאנמר (בורמה),לאוס ותאילנד.
כתב וצילם: גילי חסקין תודה לגדעון ביגר על הערותיו. ראו גם, באתר זה: ארץ השמים הכחולים. הארגון הצבאי המונגולי;
כתב: גילי חסקין הערה: קובץ זה מיועד קודם כל למטיילים באסיה התיכונה, אך יהיה שימושי גם למטיילים בתורכיה ולדעתי יכול
ערך: גילי חסקין ראו קודם: הבודהיזם באסיה ראו גם: הבודהיזם לאורך דרכי המשי תודתי נתונה לניסו קדם,
כתב: גילי חסקין ראה גם: ההרים הירוקים של גווילין ; כפרי המיאו; הענק במזרח לטיול בסין – לחץ כאן להרצאה
תולדות אסיה התיכונה מראשיתה ועד הכיבוש הערבי[1] כתב: גילי חסקין קובץ זה עשוי להביא תועלת למטייל באוזבקיסטן[2], קירגיסטן
כתב: גילי חסקין ראה קודם, באתר זה: תולדות אסיה התיכונה בעת העתיקה ראה גם, באתר זה: האיסלאם. ראה גם: תולדות
האויגורים כתב: גילי חסקין; יום ראשון 27 אוגוסט 2017 ראו באתר זה: דרך המשי; העמים הטורקיים, המלצות לטיול בדרך המשי,
תורכסטאן גיאוגרפיה היסטורית של אסיה התיכונה כתב וצילם: גילי חסקין; 13/06/2012 ראו גם, באתר זה: מדריך למטייל
מסע הבודהיזם בדרכי המשי ערך: גילי חסקין; 06/06/2012 ראו גם באתר זה: הבודהיזם בדרום – מזרח
קזחסטן ארץ הקזחים כתב: גילי חסקין; 12/06/2012 העיסוק בקזחים רלוונטי לא רק למטיילים בקזחסטן, אלא גם למטיילים באוזבקיסטן,
ההיסטוריה של שינג'יאנג ערך: גילי חסקין ראו גם, באתר זה: גיאוגרפיה היסטורית של תורכסטן (טורקסטן). האויגורים – תושבי שינג'יאנג'. מרקו
ההיסטוריה של טיבט מראשיתה ועד הפלישה הסינית. טיבט, סין והודו, בשנת 1864 כתב: גילי חסקין העיסוק בטיבט
הארגון הצבאי המונגולי[1] ערך: אביב נעמן[2] ראו באתר זה: ארץ השמים הכחולים, הכיבוש המונגולי טיול למונגוליה הוא קודם כל טיול
תולדות טיבט מאז הפלישה הסינית ועד ימינו. כתב וצילם: גילי חסקין מאמר זה הוא המשך למאמר קודם: תולדות טיבט מראשיתה
תרבותם של המונגולים. כתב: גילי חסקין הטיול במונגוליה מציע מרחבי ענק מאופק עד אופק, שמים זרועי כוכבים, שיירות של גמלים
אנשי האיילים ערך: אביב נעמן[1] צילם: גילי חסקין בין התמונות הססגוניות של מונגוליה הממלאות חוברות טיולים, ספרי מסעות,
שאמאניזם במונגוליה[1] תרגם וערך: אביב נעמן[2] צילום: גילי חסקין העיסוק בשאמנים הינו חלק בלתי נפרד מטיול בהודו, בפרו, באפריקה,
ווייטנאם – מנהגים כתב וצילם: גילי חסקין, ווייטנאם אינה אחד ממקודי התרבות החשובים בדרום מזרח אסיה. אין לה
אוכלוסיית ווייטנאם כתב: גילי חסקין, . טיול לוייטנאם מציע למטייל בה נופים יפים, כגון ההרים באזור סאפה
כתב וצילם: גילי חסקין ראו באתר זה: מה קורה בבורמה? ראו גם: www.myanmars.net, www.exotissimo.com האוכלוסייה דלילה יחסית
בורמה (מיאנמר) – תמורות פוליטיות. כתב:גילי חסקין ראו באתר זה: אוכלוסיית בורמה לחצו כאןלהרצאה על בורמה מיאנמר נשלטת בידי קציני
בבאגן ] מפת מינמאר (בורמה). באדיבות "מסע אחר". כתב: גילי חסקין מיאנמר (שמה הרשמי מטעם הכת הצבאית השלטת הוא "הרפובליקה
כתב: גילי חסקין הערה: מאמר זה חולק לשנים, מסיבות טכניות בלבד. ראו קודם: מבוא לטיול בבורמה, חלק א'. ראו
תולדות קמבודיה כתב: גילי חסקין, 24/02/2013 קמבודיה היא מולדתו העתיקה של העם הקמרי, אשר הגיע להישגים גבוהים של
כתב: גילי חסקין ; 14 למאי, 2019 תודתי לגדעון ביגר, על הערותיו. ראו גם, באתר זה: יומן מסע ברכבת
ימת בייקל ערך: גילי חסקין סיור באגם בייקל הוא גולת הכותרת של טיול בסיביר. ראו באתר זה: הטיול ליימת בייקל
800×600 הבוריאטים החיים לגדת ימת בייקלכתב: גילי חסקין מרבית תושביה של סיביר הם רוסים, אך בכול זאת, חלק ניכר
קונפוציוניזם כתב: גילי חסקין – מעודכן לתאריך 28/12/2023 תודה ליובל נעמן על הערותיו ותוספותיו המועילות ראו קודם: מדריך
כתב: גילי חסקין. לסרטון מתמונות שצילמתי להרצאה על אנטארקטיקה. ראו באתר זה: לווייתנים ; פינגווינים ; קרחונים בעולם ;תופעות
המסעות ההרואיים לאנטארקטיקה: אמונדסן אחד הנושאים הפופולריים בטיול לאנטארטיקה הוא החוקרים ופורצי הדרך. לכול מטייל יש את החוקר המועדף עליו,
כתב: גילי חסקין ראה באתר זה: שייט באיים הפולינזים, ראו גם: איי הפסחא: תעלומה באוקיינוס השקט; פולינזיה – דת
כתב: גילי חסקין, 25/02/2020 תודה לגדעון ביגר, יואב גלבר על הערותיהם. תודה מיוחדת למולי ברוג, על שדרבן אותי להעלות
יהושע חנקין – גואל העמק כתב: גילי חסקין יהושע חנְקין (1864 – 1945), מאנשי הציונות
כתב: גילי חסקין תודה לגדעון ביגר על הערותיו. ראו גם, באתר זה: חייו של שמשון הגיבור -חלק א ; חייו
פרשת דיר יאסין כתב: גילי חסקין פרשת דיר יאסין הינה לא רק אחת הפרשיות העגומות שליוו את מלחמת הקוממיות, אלא
רצח הלורד מוין, על ידי חברי לח"י, אליהו חכים ואליהו בית צורי כתב: גילי חסקין
תנועת המרי העברי כתב: גילי חסקין "תנועת־המרי־העברי" היתה מסגרת פוליטית מיוחדת, שהוקמה על ידי מוסדות הישוב וארגון
תולדות הישוב הציוני בארץ ישראל רוויות בסיפורים מיוחדים, חלקם מספרים על אירואים מכוננים ואחרים על דמויות ססגוניות: שומרים, יזמים, מחנכים
התגבשות של כוח המגן העברי כתב: גילי חסקין התפתחותו של כוח המגן העצמי של היישוב התעכבה בזמן
העלייה הרביעית כתב: גילי חסקין ראו גם העליה הרביעית באתר תנועת העבודה הישראלית. "העלייה הרביעית" הוא
ישוב המפעל תל אור כתבה: מאירה יעקבא עריכה: גילי חסקין ישוב המפעל "תל אור" גם אם כמעט
הישרוד קולם של המורדים את רוח זמננו ? מאמר אורח של ארז רביב, איש המוזיאון של לוחמי הגיטאות.
800×600 הטרנספר של בית אלפא. כתבה: מאירה יעקובא, ניר בנים. ערך: גילי חסקין למאמרים
בין בית אלפא לרמת יוחנן כתבה: מאירה יעקובא, ניר בנים. ערך: גילי חסקין למאמרים נוספים של
הציונות, כמו תנועות לאומיות אחרות, בנתה את זהותה, בין השאר, באמצעות מאגר עשיר של מיתולוגיה היסטורית שעוצבה בידי אנשי חזון,
* הערה: מומלץ לקרוא קודם את "עיצוב הזיכרון הלאומי הציוני". מבוא היסטוריונים הכותבים על מלחמות וסכסוכים במאות ה-19 וה-20
טוהר הנשק – ערך וצורך או מקומם של שיקולים אתיים מוסריים בהפעלת הכוח ויישומם בפועל. כתב: גילי חסקין. להרצאה בנושא טוהר
כתב: גילי חסקין ראה גם: הרצאה על טוהר הנשק ראו גם: מיהו גיבור: הרהורים ליום השואה. ביום בו נכנעה
פרשת גנדנוואלד, שהתרחשה בשטח הכיבוש הצרפתי שבאוסטריה, הביאה לשיא את יחסיהם העכורים של ה'הגנה' והאצ"ל בימים שבין מחמת העולם
האצ"ל, ה'הבלגה' ומוסר הלחימה בתקופת המרד הערבי פרק ב' : האצ"ל ומוסר הלחימה לאחר פרשת שלמה בן יוסף. כתב:
כתב: גילי חסקין פרשת ה"סֶזון" (מילולית: "עונה", כאסוציאציה לעונת צייד השועלים באנגליה)[1], שבמסגרתו הוחלט לשתק את פעולות האצ"ל,
פרשת ידידיה סגל כתב: גילי חסקין רקע היריבות בין ה'הגנה' לבין האצ"ל, על רקע סירובו של האחרון לקבל
יחסם של אנשי השומר כלפי סביבתם. כתב: גילי חסקין. ראה קודם: השומר – ההתגוננות היהודית בעלייה השנייה
הלפיד לפני המחנה גדוד העבודה על שם טרומפלדור ארגון חלוצי בארץ-ישראל על שם יוסף טרומפלדור, שהוקם בי"א באלול תר"ף (25/08/1920),
כתב: גילי חסקין, עדכון: 1 בנובמבר 2022 לטיול בעקבות שאול המלך – לחץ כאן. ראו גם: הפינה שלי – הגלבוע
ההתגוננות העברית בימי העלייה הראשונה כתב: גילי חסקין רקע החרדה לקיומו הפיסי והרוחני של עם ישראל בגולה
קובץ זה, נועד לשמש כחומר רקע לסיורים: בעקבות וינגייט ופלגות הלילה המיוחדות, פרשיות הגנה והתיישבות בעמק חרוד , בעקבות
היחידה לפעולות מיוחדות (הפו”ם) כתב: גילי חסקין הערה: מאמר זה יכול לשמש חומר רקע לסיורים בעקבות וינגייט ולסיור
פיצוץ מלון "המלך דוד" פיצוץ מלון "המלך דוד" היה אירוע מכונן במאבק העברי לעצמאות. עבור מרבית היישוב היתה
פרשת מרדכי שוורץ – עולה הגרדום של ה'הגנה' כתב: גילי חסקין ראו גם, באתר זה: טוהר הנשק –
כתב: גילי חסקין אחת הסוגיות הפחות ברורות לגבי 'טוהר־הנשק' היא שאלת הנקם. היהודים לא קיבלו את תפיסת ה"ג'וּם"
משיחי השקר בעם ישראל כתב: גילי חסקין משיחי השקר ביהדות אינם רק נושא תיאורטי היסטורי, אלא חלק בלתי נפרד מנושאי
כתב: גילי חסקין קובץ זה הוא חלק ממאמר בנושא משיחי שקר שחולק טכנית בלבד, לשלושה חלקים.
כתב: גילי חסקין תודה לגדעון ביגר על הערותיו ראו קודם: משיחי שקר ביהדות – חלק א' משיחי שקר ביהדות –
מבוא (על פי ויקיפדיה). עריכה: גילי חסקין דרוזים (בערבית דֻרוּז, دروز) הם בני עדה במזרח התיכון שמקיימים
כתב: גילי חסקין מומלץ לקרוא קודם: המרד הערבי הגדול – שלב שני. אורד וינגייט ותרומתו לבניין כוח המגן
אורד צ'ארלס וינגייט היה דמות בולטת מבין מעצבי דרכה החדשה של ה'הגנה'. הוא הגיע לארץ-ישראל בספטמבר 1936 כמומחה לענייני ערבים.
כתב: גילי חסקין באפריל 1936 נפתחה תקופה חדשה בתולדות ארץ־ישראל; המאבק בין יהודים לערבים על הזכות לבעלות על הארץ, שימיו
כתב: גילי חסקין. בית שאן (ביוונית: Scythopolis סקיתופוליס; בערבית: بيسان ביסאן). "גן עדן, אם בארץ ישראל הוא. בית שאן פיתחו.”
מ'מנור' לרמת ישי גלגוליו של ניסיון התיישבותי בדגם של כפר תעשייתי[1] כתב:גלעד (גילי) חסקין למאמר מקוצר, כפי שהתפרסם בספר "סיפורי
מ'מנור' לרמת ישי – תמורות בניסיון התיישבותי, בדגם של כפר תעשייתי – חלק ב' כתב:גילי חסקין (מרבית) התמונות באדיבות ארכיון