המלצות לטיול בדרום איטליה – פוליה.

כתב וצילם: גילי חסקין

לתמונות מפוליה

פוליה הינה ה”עקב” שבמגף האיטלקי. לייתר דיוק מן הבליטה דמויית הדורבן שבמגף (חצי האי גרגאנו) ועד לעקבו. זהו אזור מזרחי באופיו, יבש יחסית, למעט חציה אי גרגאנו באזור שטחים גדולים מאד נטועים בכרמי גפנים וזיתים. 10% מהתצרוכת העולמית של שמן הזית מיוצרת מפוליה. באזור זה התיישבו היוונים במאה ה-8 לפני הספירה והעניקו לו את השם ,”מאגנה גרקיה” היינו יוון הגדולה. יותר מאוחר קראו לו הרומאים “אפוליה” (Apulia). אך הוא הגיע לשיאו בתקופת השלטון הנורמאני במאה ה-12. זהו אחד המחוזות הפחות מוכרים לתיירים, עם כפרים מבודדים, חופים פראיים, ערי נמל עתיקות ואדריכלות ייחודית.

פוליה מציעה למטייל נופים יפים, תרבות מסורתית, ערים מדיביאליות ואתרים היסטוריים רבי עניין.

ציר התנועה

הציר המומלץ (מתאים למי שמגיע מקמפניה): לוצרה, אחציה אי גארגאנו, בארלטה, קסטל דל מונטה, מאטרה, אלברובלו וארץ הטרולי, טאראנטו, גאליפולי, לצ’ה, בארי.  למי שמתכוון להתרכז בפוליה לבדה (7-10 ימים), מומלץ להתחיל ולסיים בבארי. במקרה כזה:

אפשרות א. כפי שמוצעת כאן, בצורת 8: בארי, מאטרה, טראנטו, לצ’ה, סיבוב דרומה, חזרה ללצ’ה, נסיעה צפונה לאוסטוני , אלברובלו, פולגנו א- מארה, התקדמות לאורך החוף צפונה, אל מונטה סן אנג’לו, הקפת ההר, לוסרה וחזרה לבארי דרך קסטלו דל מונטה.

מסלול הטיול

נמליץ לצאת בטיסת אחר הצהרים לרומא וללון בפיומיצ’ינו, סמוך לנמל התעופה.

ברומא –

המלצה מיוחדת: אורי חרש. מדריך ומתפעל תיירות החי ברומא. לאתר האינטרנט שלו.

למחרת,  נחיתה בנמל התעופה של בארי, אשר ב-Puglia.

פוליה היא ה”עקב” של המגף האיטלקי. אזור מישורי ברובו, הפונה לים האדריאטי. בארי

את טיולנו נתחיל בבארי (Bari) , בירת פוליה, העיר השנייה בגודלה בדרום איטליה (אחרי נאפולי), ומרכז כלכלי חשוב. העיר נחלקת לשניים: עיר עתיקה עם סמטאות צרות, כנסיות ופסלים מרשימים, ועיר חדשה, שהתפתחה במאה ה-19, עם רחובות רחבים וכיכרות נאות באריום (Barium) היתה מרכז מסחרי בתקופה הרומית, אבל החלה להתפתח ממש בעת הכיבוש הערבי 847, כשהיתה לבירת האזור. לימים הפכה לבירתו של המושל הביזנטי. בארי היתה נמל ממנו יצאו הצלבנים במסעם לארץ הקודש ונמל יציאה של מעפילים לארץ ישראל.

בעיר מבצר גדול שייסד המלך הנורמני רוג’ר השני ושיפץ פרידריך השני. באולם המכוסה בקמרונות יש העתקי פסלים מגבס.

כדאי לבקר בבזילקת סן ניקולא (Basilica di San Nicola), שהיא אחת הכנסיות הגדולות בפוליה ואחת הכנסיות החשובות ביותר בעולם הנוצרי. הכנסייה, המזכירה בצורתה מצודה רבת רושם, נקראת על שמו של ניקולס הקדוש הקבור כאן. סאן ניקולה היה הקדוש של מירה (Myra) שבאסיה הקטנה, שגופתו נגנבה משם ב1198-. אותו קדוש נוצרי שדמותו שימשה השראה לסנטה קלאוס, חביבם של ילדים בעולם המערבי. הכנסייה נבנתה במאות ה-11 וה-12 בסגנון רומנסקי ויש בה פסלים ועבודות אמנות רבות. עוד ברובע העתיק, הקתדרלה של בארי (Bari Cathedral), שנבנתה במאות 13-12. פנים הקתדרלה מהווה דוגמה נאה לסגנון רומנסקי אופייני לפוליה. האצטדיון הביתי, סן ניקולא, נחשב לאחד המרשימים באיטליה, ובשנת 1990 הוא אירח את גביע העולם בכדורגל.

ניתן לקבוע את בארי כבסיס ליציאה לטיולים באזור. במרחק קצר נמצאים פוליגאנו א מארה מדרום-מזרח, קסטלו רומאנו במערב ועיירות החוף שמצפון-מערב. כך למשל, הדרך לבארלטה, העוברת בעיירות חוף קטנות ומצודדות. ביניהן ג’ובינאצו (Giovinazzo), הידועה בקתדרלה שלה, שנבנתה במאה ה-12, המזדקרת ממש מעל נמל הדייגים. מולפטה (Molfeta), שאף לה קתדרלה לבנה, רומנסקית בסיגוננה, מעוטרת במגדלים רבועים, בנויי אבן לבנה וביסקליה, כפר דייגם ציורי , עם קתדרלה בת המאה ה-13 ולא הרחק ממנו, דולמן (Dolmen) מפורסם.

שעה וחצי של נסיעה ל-Matera. בדרך, שדות ירוקים להפליא, בגוון רענן שלא זכינו לראות  בארצנו אפילו בחורף ומשטחי ענק של עיריות גדולות, מנוקדים בעיריוני צהוב. למען האמת, יצאנו מתחומה של פוליה, אנו בבזיליקטה השכנה. בכניסה לעיר, מחצבות מרשימות ומבנים חפורים בסלע. נסיעה ל-Centro. הליכה קצרה לככר המרכזית, Piazza Vittorio Veneto ובמרכזה ספריה גדולה ומרשימה, הבנויה כולה מאבן צהבהבה. בצדה השני של הכיכר, מעבר למזרקה, נמצאת כנסיית Chiesa di Domenico שבמתארה ניכרת השפעה ביזנטית. סמוך ללשכת המידע לתיירים נמצא מאגר מים תת קרקעי שנקרא lombaro . החציבה מעוררת השתאות. סמוך ללשכת המידע, Kappador   – מסעדה מצוינת וזולה          Tel: 0835-268021

E- mail: [email protected]

Web:  www.kappabor.it

Cell: 328-8360826 Tel: 0835-268021

מאטרה נמצאת בלבו של אזור שהבליה חצבה בו גיאיות עמוקים. העיר העתיקה חפורה באדמה. האזור נקרא Sassi אלו בתים שבמשך שנים רבות נחצבו בסלע, הן משום שהיה כך קל להגן עליהם והן משום שבדומה לקפדוקיה ולאזור בדרום ארמניה, קל יותר לחצוב מאשר לבנות.החוצבים הראשונים היו נזירים אורתודוכסים שהביאו מאסיה הקטנה את אומנות החציבה. בעיירה ובסביבתה כ-130 כנסיות חצובות בסלע שההשפעה הביזנטית ניכרת בהן. בלב העיר, על רמה, נמצא הדאומו (Daumo) , הקתדרלה, בפנויה בסגנון אפולי-רומנסקי של המאה ה-13. למרבה הצער היא סגורה לרגל שיפוצים. כנראה שתיפתח שוב, לביקורי הקהל, בשנת 2016. משני צדיה, של הקתרלה חפורים בסלע רבעים תת קרקעיים; אלו תחת אלו, באופן שגגותיהם של כמה מהבתים משמשים כמדרכות והקומות התחתונות יותר, כרויות בסלע. חלק גדול מהבתים עברו הסבה לכנסיות ולמסעדות. אפשר לרדת בגרמי המדרגות ופשוט ללכת לאיבוד. לצפות בגיאיות המרשימים שלמטה ולהינות מהטיפוח הפשוט של הבתים בעזרת מטפסים הפורחים בעונה זו שהשנה, עציצים ועוד. בלשכת המידע מארגנים סיורים מודרכים בסאסי. כדאי להציץ ב-Storica Casa Grotta ובה שחזור של מערות, כפישהיו בעת העתיקה

יציאה דרומה לכיוון Taranto   ארבעה   ק”מ לאחר היציאה מהעיר, שלט לעבר Chiese rupestri (כנסיות סלע). הכביש נוסע במשטחי ענק של עיריות, עד לתצפיות משכרות חושים על מאטרה ועל כנסיות החפורות בסלע. זהו פארק ארכיאולוגי (Parco Della Murgia Materana), שהכניסה אליו אסורה, אלא בסיור מאורגן, אותו ניתן להזמין מראש, או במשרדי הפארק-  טל’: 0835-336166; [email protected]

או בקמפינג הסמוך Tel: 0835332262. אי מייל [email protected]

למי שיש זמן, אפשר לעצור ב-Taranto . במרחק של שעה נסיעה משם. זו זו עיר נמל לשפת הים היוני. זו עיר מתועשת מאד (פלדה). בעיר העתיקה נקראה Taras והיתה העיר הראשונה של מאגנה גרקיה (Magna Grecia) . זהו השם הכולל שניתן למושבות של יוון העתיקה בדרום איטליה. (הקדומה שבהן נוסדה מדרום לנאפולי כבר במאה ה-11 לפני הספירה). מהצדפות של טארה ייצרו צבע ארגמן. העיר מתגאה בשרידים היוונים שיש בה, אם כי אינם מרשימים, למעט המוזיאון הארכיאולוגי המצויין. האזור הציורי בעיר הוא האי צ’יטה ווקיה (Citta Vecchia) בו בנו הרומאים את מבצר טארנטום (Tarentum). במקום, בבנין בסגנון אר נובו, נמצא שוק דגים וצדפות. בעיר מסעדות משובחות.

– נסיעה נוספת של שעה וחצי דרומה, עד ללצ’ה המוכנה “פירנצה של הדרום” , או עיר הבארוק הדרומי.

לינה

בלשכת המידע המקומית (במבצר) יכולים להפנות ל B&B. אני ממליץ על IL SEDILE. ממש ב-Piazza San’t Oronzo, 45. טל’.פקס: 0832-279193. נייד: 328-1658267

[email protected]

העיר מוארת יפה בלילה. ממש כמו תפאורת תיאטרון מרהיבה. ליבה של העיר היא ככר ארונצו הקדוש (Piazza Sant’Oronzo), הפטרון של העיר, שפסלו מתנשא מעל הכיכר.

לצ’ה

לצ’ה היא אחת האטרקציות הארכיטקטוניות והעיטוריות של איטליה. יושבת בחלקו הצפוני של חצי האי סלנטו (Salento), על מקומה של העיר הרומית לופיאה (Lupiae), שקדמה לה העיר היוונית Mesapi. הנורמאנים הפכו אותה לבירת Terra d’Otranto. העיר ידעה תקופה של פריחה במאות ה-16-18 והוקמו בה מבנים רבים בסגנונות של רנסאנס, רוקוקו ובעיקר בארוק. אבן הקרטון של האזור נוחה מאדלעיבוד  (Pietra di Lecce) ובנייני הבארוק עוטרו בשפע רב. ההדר והעיטורים זיכו את העיר בכינוי “פירנצה של הבארוק”. מבין האומנים הרבים, ידועים במיוחד בני משפחת צ’ימבאלו (Zimbalo) , במיוחד ג’וזפה (המכונה “לו צינגארלו”), שיצירותיהם מעטרות מבנים רבים ברחבי חצי האי סלטינו. במרכז העיר נמצאת ככר אורונטיוס הקדוש (Piazza S. Oronzo), שמונה בשנת 57 להיות ההגמון של לצ’ה, על ידי פאולוס בעצמו. במרכז הכיכר עמוד ארד הנושא את פסלו. המבנים החשבוים הם האמפיתאטרון, שחלקו נמצא מתחת לכנסיה(לא לבלבל עם התיאטרון הרומי, שהתגלה כמעט בשלמותו); כנסיית אנג’לו הקדוש, המעוטרת להפליא, גם אם החזית בלתי גמורה. כנסיית אירנה הקדושה ובה גם עיטורי מזבח מרהיבים וכנסיית ג’באני בטיסטא (רוסאריו), שהיתה היצירה האחרונה של ג’וזפה צ’ימבאלו. הדוגמא המרהיבה ביותר לדעתי לסגנון הבארוק הלצ’י המצועצע היא כנסיית סנטה קרוצ’ה (Santa Croce), מחלון הרוזטה המצועצעת ועד לכותרות העמודים המגולפות. סמוך לה, ארמון המושל (Palazzo di Goberno. בכיכר הדאומו נמצא ארמון הגמון (Palazzo Vescoville). מומלצים גם Convento Padri Celestri והמבנים לאורך Via G. Palmieri

נסיעה בדרך החוף אל חצי האי סלנטו, היבש יחסית ולו חזות יוונית יותר מאשר איטלקית. הנסיעה לאוטראנטו (Otranato) בדרך החוף אורכת כשעה ובכביש הישיר כעשרים דקות. העיר היתה נמל חשוב בתקופה הרומית. במקום גבב של בתים לבנים וסמטאות מלאות בחנויות. מהמבצר הנורמאני, שנבנה בסוף המאה ה-15,  תצפית יפה. המבנה המפורסם ביותר הוא הדאומו ובו רצפת פסיפס מהמאה ה-12 ובה קריפטה נאה. האטרקציה היא הגולגלות של תושבי העיר שניצלו מהכיבוש הטורקי של 1480, אך לאחר שנישבו, העדיפו למות על קידוש השם ולא להתאסלם.

מדרום לאוטרנטו מתקרבת הדרך אל הים ונשקף ממנה נוף מצוקי יפה של הים האדריאטי. יפה במיוחד לבקר ב-Castro  וב-Santa Maria di Lauca, שבקצה הדרומי. משם אפשר להמשיך בדרך פחות מרשימה אל גליפולי (Galipoli), שמיקומה מרהיב והיא מקום נהדר לשתות משהו מולה שקיעה. לחילופין, אפשר להמשיך ל-Galatina, מושבה יוונית אף היא, באזור החקלאי, הנטוע גבעיקר גפנים. זהו לבו של חבל היין החשוב בפוליה. העיר מכונה על ידי הקופירייטרים של משרד התיירות “עיר האומנות” ובה כנסיית גותית מרשימה – כנסיית סנטה קתרינה ד’אלסנדריה , שנבנתה ב-1384 ובה ציורי קיר יפים מהמאה ה-15. מדי שנה, ב-29 ביוני, בשעה 06:00 בבקר, ביום חגו של פטרוס הקדוש, מתקיים כאן ריקוד הטאראנטיזם (ריקודים אקסטטיים).

שעה וחצי של נסיעה ברמה גירנית הנקראת La Murge, אל אוסטוני (Ostuni), העיר הלבנה (Citta Bianca). נסיעה בכרמי זיתים, עד שממול, על גבעה, נראית עיר מבצר, שבתיה הלבנים יוצרים מעיין חומה. סביב העיר מקומות לינה יוקרתיים, וילות להשכרה, חלק מה-Agrotourism  המתפתח. ניתן למצוא B&B זולים במרכז. אני ממליץ על Nonna Isa, נמצא במרחק של כמה דקות הליכה מפיאצה ליברטה, ליד הדואר Via Vittorio Alfieri 9, טל’ +393476160297. ארוחת בקר מושקעת.

Piazza Liberta  המקסימה מפרידה בין העיר ה”חדשה”, שכולה סמטאות צפופות, לבין ה-Centro Storico, המרכז ההיסטורי, שכולו מבוך קסום. שווה לשוטט כמה שעות. מבחינה קולינארית, יש לא מעט חנויות המכינות כריכים משוקעים. ליד פיאצה ליברטה, מסעדות – בארים המכינות סלטים, מלאכת מחשבת.ממליץ במיוחד על Coffee and more. סלט הפיסטוקים, מטריף.

“טרולי לנד”

האזור המשתרע בין פאסאנו (Fassano), אוסטוני, מרטינה פרנקה (Martina Franca) ואלברובלו Alberobello() נקרא “טרה דאי טרולי” (Terra dei Trulli), על שם מבני הטרולי המפורסמים שלו. אלו הם בתים קטנים ומעוגלים ברובם, מוזרים למראה, חלקם רבועים או מלבניים, אך לכולם גג קוני, בנוי משתי שכבות לוחות אבן, ללא חומר מלכד. קירותיהם משוחים בלבן וחלקם מעוטרים בסמלים שונים, בעיקר באלמנטים פאגניים. מרביתם בני חדר אחד בלבד הבתים מכונים כך על שם קברים מעוגלים שנבנו בתקופה הרומית. מקורם לא ברור. כנראה שנבנו על ידי האדונים הפיאודלים, באופן בלתי חוקי, באופן שייקל עליהם לפרקם במקרה הצורך; למשל כשיגיעו גובי המס. הטרולי מרוכזים בדרך כלל בקבוצות של 3-4 מבנים ולהם ארובה משותפת. המדרגות החיצוניות מובילות לעליית הגג ולדלת הכניסה בדרך כלל כמה קמרונות. ישנם טרולי המשמשים ללינת מטיילים: http://www.trullidea.it/

יציאה מהעיר הלבנה ונסיעה בדרך חקלאית יפהפיה. העוברת ב-Valle d’ltria- אזור של גבעות, אמנם, בעל מבנה לא דרמטי, אבל עדיין, מהיפים בפוליה. נוף חקלאי הנראה כשמיכת טלאים של כרמי זיתים, כרמי גפנים המתחילים ללבלב רק עתה, כרמי שקדים הנמצאים בשיא פריחתם, שדות חיטה מוריקים, ציפורני חתול המנקדים אתה שמיכה הירוקה בנקודות כתומות, בתי חווה, כנסיות זעירות ובעיקר האטרקציה שלשמה “נתכנסנו” כאן והיא בתי הטרולי (trulli).

לטעמי, זו אחת הנסיעות היפות בפוליה. בדרך, עצירה בעיירה Cisterino, לבנה אף היא, המזכירה להפליא את אוסטוני. ביום ראשון, יום השוק, פרושים עשרות דוכנים. הסמטאות יפהפיות והבתים מסויידים בלבן הוהק, עציצים בכול פינה והניקיון ספרטני. מהעיירה נשקף נוף נהדר של השדות ושל בתי הטרולי הפזורים בהם. נסיעה קצרה, בשדות ירוקים זרועי טומולי,מביאה אותנו אל העיירה Locorotondo; ציורית ולבנה אף היא. ממרפסת התצפית שלה נשקף נוף מרהיב. בתמונה היפה ביותר של העיירה היא מלמטה. נוסעים עם הכביש כ-2 ק”מ לכיוון Martina Franca, עוצרים ליד תחנת הדלק וצופים בעיירה הבולטת בבתיה הלבנים מעל המצוק עם טרולי בקדמת התמונה.

מרטינה פרנקה היא עיירה לבנה בחזותה, יפהפיה ומפתיעה ובה מבנים מרשימים בסגנון הבארוק והרוקוקו. אף היא מוקפת שדות מוריקים זרועי טרולי. כדאי מאד לעצור בפיאצה רומא ובפאלאציו דוקאלה, ארמון הדוכס. בפיאצה פלבישטו (Plebishto), ניצבת בגאון כנסיית קולג’יטה סן מרטינו, ולה חזית מעוטרת בתבלים נאים. כדאי ללכת לאורך ויה קבור (Via Cavour) ולהתבונן בארמונות הבארוקיים הבנויים לאורכו. יפה להיות כאן בערב, לראות את המקומיים מבצעים את ה-La Passeggiata במסורתית.

העיירה המפורסמת היותר והמתויירת ביותר היא אלברובלו (Alberobello). שם, על שתי גבעות הצופות זו מול זה, מרוכזים כ-1500 טרולי. חלקם משמשים את התושבים עד היום וחלקם הוסבו למסעדות וחנויות. תצפית יפה מכנסיית סנטה לוצ’יה. כדאי לבקר בכנסיית סנט אנטוניו , אף היא בצורת טרולי. משם, נסיעה של כשעה לכיוון מונופולי (Monopoli) שלחוף הים האדריאטי. עצירה לביקור במערה הקרסטית Grutte di Castellana. נמצאת בסך הכול 40 ק”מ דרומית-מזרחית לבארי . זוהי למעשה רשת של מערות נטיפים מרשימות, הגם שכבר אינן פעילות. ידוע במיוחד האולם הלבן (גרוטה ביאנקה). במקום מתקיים סיור מאורגן האורך כשעתיים. למרות שהדואומו של מונופולי מרשים, אפשר לוותר עליה. לסקרנים ולחובבי התרבות הקלאסית, מומלץ להדרים מעט אל האתר Egnazia, לשרות את השריידם בניה מאה ה-5 לפני הספירה. בעיקר כמה פסיפסים מרהיבים, כמו שלוש הגרציות ועוד.

נסיעה קצרה מביאה אותנו אל פולגאנו א מארה (Pollgano a mare). עיירה קסומה הבנויה על מצוק החודר אל הים. בסביבות השער של המרכז ההיסטורי, כמה גלידריות משגעות. לפני הכניסה פנימה, ממשיכים לאורך הרחוב, מרחק קצרצר עד לגשר, ממנו נשקפת תצפית מרהיבה עלה עיירה, הצוקים והים. העיירה היא בעיקר מבוך של רחובות ובתים ציוריים. ממרפסות התצפית שלה נשקפים מראות נהדרים. דרך החוף יפה, אך מאד איטית ומסופקני אם שווה אתה מאמץ. ממליץ לנסועה באוטוסטראדה ולהגיע למקומות שצריך. התחנה הבאה היא טראני (Trani). עיירת חוף מרהיבה. כדאי ללכת לאורך הנמל ולצפות בשובר הגלים. להמשיך דרך הסמטאות אל הדאומו המרהיב, לכבודו של ניקולאס הקדוש, שנבנה בסגנון רומאנסקי נורמאני.  מהגן הציבורי (Giardino Publico) נשקפת תצפית מרהיבה על הנמל ועל הקתדרלה. המבצר המשוחזר, שנבנה בשעתו על ידי פרידריך השני, מרשים בעיקר מבחוץ. לא הרחק משם, בית הכנסת  Scolanova.

נסיעה קצרצה מביאה אותנו אל ברלטה (Barletta), שהיתה במאות ה-12 וה-13 נמל מוצא לאניות הצלבנים. מסדרים שונים בנו כאן מוסדות עבור נושאי הצלב. המבצר הענק נבנה על ידי פרידריך השני לבית האונשטאפן ולימים, שופץ במאה ה-16, על ידי קארל החמישי. בשיפוץ עוצבה חזותו הקסטיליאנית עם ארבעת המגדלים בפינות. בגלריה של המבצר יש תצוגה של עבודות האמן בן המקום, ג’וזפה דה ניטיס. אפשר וכדאי לראות את הסמל שלהעיירה הוא הקולוסוס, פסל ענק של קיסר ביזנטי (ואלנטיאנוס?), בן המאה הרביעית. ניצב בחזית כנסיית הקבר הקדוש San Spolcoro)(. לא הרחק משם, תיאטרון מרשים בסגנון ניאו קלאסי. הדאומו מרשים ובסמטאות שסביבו פזורות כנסיות מעניינות וכן ארמון בסגנון בארוק – פאלאצו דה לה מארה.

קסטל דל מונטה

נסיעה דרך העיר, אל Canne de la Battaglia.  20 דקות של נסיעה בדרך המתפתלת בשדרה של אורן ברוטיה, בין כרמי זיתים, מובילה לאתר רומאי עתיק. השרידים אינם מרשימים, אך ניתן לצפות מהאקרופוליס את רצועת החוף, במקום בו התרחש קרב קאנה, בו הנחיל חניבעל מפלה צורבת לצבא הרומאי, בפיקודן של סיקיפיו אפריקנוס.

במרחק של כמעט שעה משם נמצא המבצר Castelo del Monte, שבנה פרידירך השני כחלק מההכנות למסע הצלב השישי. למבצר שתי קומות וארבעה מגדלים ענקיים. הוא נראה למרחוק ולטעמי מרשים בעיקר מבחוץ. אם כי שווה כמובן להציץ פנימה ולראותא תה עיטורים השונים.

חצי האי גרגאנו

כשעתיים של נסיעה מובלות אל חצי האי גרגנו (Gargano), המכונה גם “כף פוליה”  Promontorio del Pulgia)). זהו גוש ההרי הבולט לגובה של 800 מ’ מעל פני הים ונראה למרחוק ממישורי טאבוליירה  ולכן הוא מכונה “הדורבן של המגף”. זהו גוש גירני שאינו קשר לאפינינים ומתרומם בדרמטיות מעל החוף. בעבר הגיאולוגי הלא רחוק היה זה אי שחובר לייבשה על ידי סחף שהצטבר במרוצת השנים. עליה בפיתולים חדים אל העיר Monte Sant’Angelo , הנראית כמו קן של נשרים ובלבה המקום בו נתגלה המלאך מיכאל. זהו אחד מאתרי העליה לרגל הקדומים של אירופה. מראש המבצר נשקף מראה מרהיב.

נסיעה ארוכה ויפה מאין כמותה לעבר החוף הצפוני של חצי האי גארגאנו, על יער אומפרה (Foresta Umbra)., שראשיתו ביער אלונים בעל חזות ים תיכונית והמשכו ביער מרהיב, בעל חזות “גרמנית ” כמעט, של עצי אשור, אורן, אלונים וטיליה. ניתן להמשיך ישר את הכפר פסקיצ’י (Peschici) , או לנסוע דרך Vico del Gargano. בדרך יפה במיוחד. באופן כזה מגיעים אל פסקיצ’י ממערב והמראה של כפר הנופש –  שראשיתו בעיירה מדיוויאלית –  המזדקר מעל הים, מרהיב ממש. המשך לעיירת הקייט ויאסטה (Vieata), שנראית כעיר רפאים מחוץ לעונת התיירות. למרגלות העיר, באזור בתי המלון, רצועת חוף ממנה נשקף מראה מרהיב של העיירה הבנויה על מצוקי הקרטון ושל עמודי סלע מרשימים. ויאסטה היא בסיס מצויין ליציאה לשייט לאורך החוף. סיור בן שלוש שעות, היוצא מהנמל, משיט את המטיילים לנקרות, מערות, מפרצים כחולים ועוד. סיור של יום יוצא לאיי טרמיטי (Isole Termiti). קבוצת איים קטנה וציורית. השייט (יוצא גם ממנפרדיה (Manfreaia) מאפשר תצפית על נופים בלתי נשכחים של צוקי אבן גיר בוהקים, בקוו החוף של גארגאנו. האי סן ניקולה הררי ובלבו, על הצוק, ניצבת כנסיה יפה (Abbazia di Santa Maria al Mare). השייט סביב האי סן דומינו, על מפרציו, יפה במיוחד. לחילוין, אפשר לשוט במעבורת לאי סן דומינו (San Domino), הירוק מכולםכדאי ללכת לצדו המערבי של האי, ובו חופים נהדרים. אפשר לצאת לטיול רגלי אל –Punta di Diamante

המשך נסיעה בדרך החוף שבדרום חצי האי. זוהי דרך נופית, צרה ומתפתלת, שנשקפים ממנה מראות מרהיבים של החוף הסלעי והמפורץ קשה לעצור בדרך, למעט מהמגדל הרבועי טסטה דל גארגאנו (Testa del Gargano) ממנו נשקף מראה נהדר. תצפית נופית נוספת ממערב לכפר הנופש פוינוקיוזו (Pugnochiuso) , אל מפרץ זאגארה (Baia delle Zagare). מן הכביש היורד לעבר מטינטה(Matinta) , נשקף נוף נהדר.  זוהי עיירה חקלאית הנראית ככתם בוהק בלובנו בלב כרמי הזיתים. חזרה למונטה סן אנג’לו, לתצפית מגג המבצר. יפה במיוחד בשעת השקיעה.

שעה וחצי נסיעה מערבה ללוצ’רה (Lucera). היתה זו עיר נמל חשובה כבר בתקופה הרומאית. עברה מידי הקיסר הגרמני פרידריך השני לבית האונשטאפן אל מושליה הסרצנים של סיציליה, אותם גירש יותר מאוחר שארל ד’אנז’ו, נכדו של לואי ה-9 מלך צרפת. בלוצ’רה ניצב קאסטלו מרשים שנבנה על ידי מלכי אנז’ו, ממנו נשקפת תצפית מרשימה על המישורים החקלאיים שמסביב. המבצר יפה מבחוץ. הפנים אין הרבה. יפה לצפות בו בשעות הבקר, או להיקף אותו בהליכה, מול  הנוף. בלב העיירה ניצבת קתדרלה (דאומו) מרשימה בת המאה ה-14 ולמרגלותיה כיכר נאה. סמוך לה נמצאת כנסיית סן פרנסיצקו מאסיזי, הבנויה בסגנון רומנסקי. מחוץ לעיר נמצא מחוץ למרכז ההיסטורי נמצא אמפיתאטרון רומאי, שרק חלקו התחתון נשמר. בעיר גם מוזיאון ארכיאולוגי חביב. מפורסם במיוחד פסלה של אפרודיטי, מעשה ידיו של הפסל היווני פרכסיטלס.

ליה מומלצת מאד: B&B . בבית שהיה פעם ארמון. שירות נהדר וארוחת בקר טובה. המיקום מנצח. ממש בכיר הקתדרלה:

 Casa Cavalli, Piazza Doumo, cell: 347-1935638. Tel: +39-0881-203242. Web: www.palazzocavalli.it

מסעדה מעולה ליד: Traiano

לוצרה חביבה ונעימה. יכולה להיות נקודת פתיחה מצויינת לטיול בפוליה. פחות חשובה בסופו.