שיר כאב

ראו באתר זה:  מזמור לשמשון ;  סתיו וגעגוע ; קולך ; נמוגה ; נֹגַהּ ; רָחֵל ; בלדה לשאול המלך ; בקר בעמק איילון ; בדד  ; פרידה ;

חוסר  ;  געגוע ; אהבה בים האגאי  ;

יֵשׁ לַכְּאֵב דְּרָכִים מִשֶּׁלּוֹ: גילי חסקין

בַּתְּחִלָּה –

הוּא מְשֻׁלָּב בְּתִקְוָוה,

בְּהַכְחָשָׁה, בְּצִפִּיָּה

לְבֹקֶר שֶׁיְּסַפֵּר: “הַכֹּל הָיָה חֲלוֹם רָע.”

אַחַר כָּךְ –

הַכָּרַת הָאֲבֵדָן מִסְתַּנֶּנֶת,

וְאַחֲרֶיהָ הַכַּעַס —

עַל אַשְׁלָיוֹת, עַל כִּסּוּפִים

שֶׁפָּרְחוּ אֶל עָל.

הַכָּאָה עַל חֵטְא:

עַל הַהִתְרַפְּסוּת, הַתַּחֲנוּנִים,

הַהִצָּמְדוּת לְמַה שֶּׁנוֹתַר רַק בַּחֲלוֹם.

הָאֶבֶן שֶׁעַל לִבִּי

מְפֻקֶּקֶת אֶת עַצְמוֹתַי.

הַאִם תָּבִינִי,

אֵיךְ אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ שִׁירַת מַלְאָכִים

וְאַחַר כָּךְ,

לְהִתְרַסֵּק,

כַּאֲרִי שֶׁסָּרָה גְּבוּרָתוֹ,

כְּיוֹנָה שֶׁיָּדְעָה אַלְמָנוּת?

הַחֲלוֹמוֹת מִתְעַקְּשִׁים:

שָׁרָשִׁים מַכִּים —

אַתְּ שָׁם בְּכָל מָקוֹם,

בְּשְׂדֵה פְּרָחִים, בְּמִרְבַּד שַׁלֶּכֶת,

בְּתוֹךְ גַּלִּים נוֹשְׁקֵי שָׁמַיִם.

אֲנִי מִתְעוֹרֵר אִתָּךְ,

מִתְקַשֵּׁחַ מוּלֵךְ,

רָעֵב לְמַגָּעֵךְ.

אֶצְבְּעוֹתַי — תַּחֲלִיף עָלוּב לִשְׂפָתַיִךְ.

לִקְרַאת עֶרֶב,

הַכְּאֵב מִתְעַצֵּם:

מַצְמִית,

חוֹבֵט בְּקֵרְבַיִם,

מַטְבִּיעַ, חוֹנֵק.

הוּא כּוֹרֵת בְּרִית

עִם יֵאוּשׁ, עִם צַעַר,

מוֹשֵׁךְ אוֹתִי לִבְאֵר הַיָּגוֹן.

הוּא סָמִיךְ, הוּא מַפְתֶּה,

הוּא דּוֹהֵר בִּי בִּדְפִיקוֹת דֹּפֶק,

הוּא שׁוֹכֵן בִּי בִּנְשִׁימָה כְּבֵדָה.

וּלְפַעֲמִים —

הוּא מֵרַפֵּה,

לְרֶגַע נֶאֱלָם,

אֲבָל אָז,

מִסְתַּנֵּן מִבֵּין דַּפֵּי הַסֵּפֶר,

בֵּין שׁוּרוֹת הַשִּׁיר,

בִּשְׁקִיעַת וָרוֹד וְזָהָב.

כִּי יָפָה שְׁקִיעָה לַלֵּב הָעָצוּב.

צָרִיךְ לִלְמוֹד לִחְיוֹת אִתּוֹ,

עִם הַכְּאֵב הָעַרְמוּמִי:

פּוֹשֵׁט וְלוֹבֵשׁ צוּרָה,

מִסְתַּתֵּר,

אֲבָל תָּמִיד אוֹרֵב —

מוּכָן לְהַכּוֹת.

יֵשׁ לוֹ רְגָעִים מֻעֲדָפִים:

טַל עַל עָלֶה יָרוֹק,

זְרִיחָה וְרוּדָה,

צִפּוֹר טְרוֹפִּית לְבָנָה,

יָרֵחַ מָלֵא לְאוֹהֲבִים.

הַזִּכָּרוֹן מְלַבֶּה אוֹתוֹ,

כְּרוּחַ בְּשָׂדֶה יָבֵשׁ.

הוּא שׁוֹטֵף אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת,

אֶת הַחֲלוֹמוֹת,

אֶת הַדְּמָעוֹת.

וְלוֹקֵחַ זְמַן,

עַד שֶׁהַכְּאֵב תּוֹפֵשׂ לוֹ

מָקוֹם רָאוּי בַּלֵּב.

לְפַעֲמִים —

הַתְּשׁוּקָה מְדַבֶּרֶת בְּקוֹלוֹ,

בּוֹעֶרֶת בַּיָּדַיִם,

מַבְעִירָה אֶת הַלֵּב.

אֲבָל יָרִיב קָשֶׁה מִמֶּנּוּ —

הַגַּעְגּוּעַ:

נֶאֱחָז בְּצְחוֹק, בְּחִיּוּךְ,

בִּדְפִיקָה עֲדִינָה,

בְּלַחְלוּחִית סוֹדִית.

וּבַמַּאֲבָק הַקָּשֶׁה —

גַּם הַתִּסְכּוּל מִצְטָרֵף,

וְהַעֲלָבוֹן,

עַד שֶׁהֵם נִטְמָעִים,

בִּקְמָטֵי הַזִּכָּרוֹן.

אֲנִי מְנַסֶּה לְשַׁכְנֵעַ עַצְמִי:

שֶׁקֶר הַיֹּפִי, הֶבֶל הַחֵן,

אַתְּ אֵינֵךְ.

אַתְּ שַׁלֶּכֶת חֲלוֹמוֹתַי,

רָעָב לוֹהֵט,

הַשְׁלָכָה נוֹאָשֶׁת.

וּלְפַעֲמִים —

נִרְאֶה שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּכְנֵעַ,

אֲבָל הַדְּמָעוֹת,

זוֹלְגוֹת מֵעַצְמָן.

אֲבָל קָשֶׁה מִכֻּלָּם —

הַתִּקְוָוה:

הִיא נֶאֱחֶזֶת בְּצִפָּרְנַיִם לְבָנוֹת,

מְקַוָּוה, מְדַמְיֶנֶת,

מְסָרֶבֶת לְהִכָּנַע.

הִיא רוֹצָה שֶׁהַנֵּס יָשׁוּב,

שֶׁהַמַּלְאָכִים יְפַעֲמֻנוּ,

שֶׁהַחֲלוֹם יָאִיר שׁוּב.

גַּם הַחֲלוֹמוֹת,

חֲזָקִים מִן הַכְּאֵב,

בַּתְּחִלָּה:

זִמְרַת צִפּוֹרִים,

הֲמִיַּת הָרוּחַ,

מִרְבְּדֵי פְּרָחִים,

כַּנְפֵי פַּרְפָּרִים.

אֲבָל לְסוֹף —

גַּם הֵם דּוֹעֲכִים.

הַזִּכָּרוֹן מְחַיֵּךְ בְּהַשְׁלָמָה,

הַכְּאֵב נַעֲשֶׂה עָמוּם.

אֲבָל לֹא נֶעֱלָם.

הוּא שׁוֹכֵן בִּשְׁוֵי הַנֶּפֶשׁ,

נִשְׁכָּח לִרְגָעִים,

נִמְהָל בְּנוֹפֵי אָסִיָּה,

בְּשִׁירַת אַלְבָּטְרוֹסִים,

בְּחִיּוּכָם שֶׁל יָמִים חֲדָשִׁים.

וְעֲדַיִן,

בָּרְגָעִים הַשְּׁקֵטִים,

הוּא שָׁב וְלוֹחֵשׁ —

בִּלְחִישַׁת נְשִׁימוֹתַיִךְ,

בִּרְשָׁרוּשׁ דַּק,

מַצְמִית, צוֹרֵב,

מְנַצֵּחַ.