סְתָו וְגַעְגּוּעַ

כתב: גילי חסקין

ראו גם: לטייל בסתיו ; בדד ; שיר כאב ; פרידה ; אהבה בים האגאי ;

רַקָּפוֹת וְרַדְרַדוֹת וַעֲלֵי זָהָב,

הָאֲהָבוֹת נֻקְשׁוֹת בְּחַלּוֹן בַּסְּתָו.

בָּעֶרֶב מנשבות רוּחוֹת קָרוֹת.

בְּפִנּוֹת רַבּוֹת צָצוֹת חלמוניות.

כצינת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר, הָיָה מפגשנו הַקָּצָר

טֶרֶם שֶׁהַמָּתוֹק פִּנָּה אֶת מְקוֹמוֹ למר,.

נָטַשְׁתִּי אֶת כָּל מָה שֶׁרָצִיתִי לִשְׁאֹל וְלַסֵּפֶר.

כְּדֵי לְהַפְלִיג אִתְּךָ לְמָקוֹם אַחֵר.

בָּעֶרֶב מנשבות רוּחוֹת קָרוֹת.

בְּשָׁעוֹת הַלָּלוּ הסירנות שָׁרוֹת.

הָרוּחַ מַכָּה בַּחַלּוֹנוֹת.

טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם נוֹזְלוֹת כְּמוֹ דְּמָעוֹת.

הַחֲסִידוּת עָזְבוּ לְאַרְצוֹת הַחוֹם, הנחליאלים מְנוֹפְפִים בִּזְנָבָם וּבַדּוּכָנִים נִמְכָּרִים עֲנָבִים מְתוּקִים, מְקוּמָּטִים מַשֶּׁהוּ, כְּמוֹ גְּבָרִים בְּמֵיטָב שְׁנוֹתֵיהֶם, מְאוּבָּקִים מְעַט, אַךְ נוטפי צוּף.

הָרִימּוֹנִים כְּבָר נתבקעו וגרגיריהם הַמְּתוּקִים נִרְאִים למרחוק.

גויאבות מדיפות נִיחוֹחַ חָרִיף-מָתוֹק

שְׂמִיכַת עָלִים

מַרְבָד טְלָלִים

החצבים קמלו וְגַם הסתווניות

זוֹהִי שְׁעָתָן שֶׁל החלמוניות,

וּבְכָול זֹאת

הַסְּתָיו שֶׁל הָאֲרָצוֹת הַצְּפוֹנִיּוֹת הוּא הִרְבָּה יוֹתֵר מֵהַמִּישׁוֹרִים הַמַּצְהִיבִים שֶׁל הַגּוֹלָן וַחֲסִידוּת הַחוּצוֹת אֶת הָעֵמֶק. הַסְּתָיו שֶׁלָּהֶם הוּא צִיפּוֹרִים נוֹטְשׁוֹת וּמַרְבָד כָּתוֹם שֶׁל עָלִים, שֶׁמִּימֵי הָאֲגַם שֶׁמְּתַחְתֶּם, מְבַצְבְּצִים בִּקְרָעִים כְּחוּלִּים.

הַיְּעָרוֹת הַבּוֹעֲרִים שֶׁל קָנָדָה, הַצָּהוֹב שֶׁל הַשֶּׁדֶר מִתְעַרְבֵּב בַּכָּתוֹם שֶׁל הָאַשּׁוּר וְהָאָדוֹם הַסְּגַלְגַּל שֶׁל האדר, מִשְׁתּוֹלֵל בְּצַמְּרוֹת הָעֵצִים.

הַדְּרוּ שֶׁל הַסְּתָיו שֶׁאֲנִי כָּול כָּךְ אוֹהֵב בְּאֵירוֹפָּה

פרספונה עוֹמֶדֶת לַחְזוֹר לְחֵיקוֹ שֶׁל האדס

וְתֵיכֶף תַּתְחִיל הרה בַּהִתְעַלְּלוּת הקבועה שֶׁלָּהּ בדיוניסוס.

אֶל הַיַּיִן יוֹדֵעַ שֶׁחֲגִיגַת הַקַּיִץ הִסְתַּיְּימָה.

בְּעָלֵי הַגֶּפֶן שֶׁנּוֹתְרוּ, הוּא מַמְשִׁיךְ לִשְׁמוֹר עַל אֲרֶשֶׁת שֶׁל עֲסָקִים כָּרָגִיל,

אַךְ לַמְרוֹת שֶׁהַבָּצִיר עֲדַיִין בעיצומו

הוּא סוֹפֵר כָּול עָלֶה שֶׁנּוֹשֵׁר וּמַמְתִּין לָעִינּוּיִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ.

עוֹד חוֹדֶשׁ נִרְאֶה אוֹתוֹ עֵירוֹם ועריה, שֶׁעֲנָפָיו מִתְפַּתְּלִים בַּיִּיסּוּרִים שֶׁל חוֹרֶף.

הַקֶּסֶם הָרַךְ וְהַנּוּגֶה,

אֲנִי מִתְבּוֹנֵן, חוֹלֵם, הוֹגֶה.

זַהוּ רֶגֶשׁ מוֹכֵר וְיָדוּעַ

פָּשׁוּט גַּעְגּוּעַ.

לֹא לָאָדָם אוֹ מָקוֹם

רַק גַּעְגּוּעַ לָעֶצֶם הַחֲלוֹם

מְרְצֶפוֹת הָאֶבֶן הַחְלָקוֹת,

קסמן שֶׁל הֶעָרִים הָעַתִּיקוֹת,

לֹא נוֹתְנִים מִנּוֹחַ,

אִי אֶפְשָׁר לִשְׁכּוֹחַ

כִּי הַלֵּב רוֹצֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר,

לְסֵפֶר סִיפּוּר אַחֵר,

כָּאן וְעַכְשָׁיו.

סִיפּוּר שֶׁל חַמָּה בפאתי מֵעֶרֶב.

סִיפּוּר שֶׁמַּתְאִים לַסְּתָיו.