בֹּקֶר בְּיַּעַר אַיָּלוֹן

מַרְבָד שֶׁל נַרְקִיסִים שֶׁקָּמְלוּ, כְּמוֹ אַהֲבָתֵךְ אֵלַי

שְׂרִידֵי הַכְּפָר הֶחָרֵב, כְּמוֹ חֲלוֹמוֹתַי

עֲצֵי שָׁקֵד עֵירֻמִּים בַּשַּׁלֶּכֶת

כָּמוֹנִי, לְלֹא שִׁרְיוֹן מָגֵן

זַלְזַלִּים חוּמִים נָמִים אֶת שְׁנַת הַחֹרֶף

מַשַּׁב רוּחַ מַקְפִּיא אֶת הָעֹרֶף

הָאֲוִיר קַר כְּמוֹ מְסָרַיִךְ

הָאוֹר בּוֹהֵק כְּמוֹ עֵינַיִך

גִּבְעוֹת הַשְּׁפֵלָה רַכּוֹת כַּחֲמוּקַיִךְ

הַצְּבָעִים עַזִּים כְּמוֹ כִּשּׁוּרַיִךְ

הָרְאוּת צְלוּלָה כְּמוֹ מַבָּטֵךְ

אֵין דֵּי מִלִּים לְתָאֵר אֶת יָפְיֵךְ

שָׁמַיִם תְּכֻלִּים לְלֹא עָנָן

יָרֹק מְרַעֲנֵן שֶׁל שְׂדוֹת הַדָּגָן

רוֹכְבֵי אוֹפַנַּיִם רוֹכְבִים בְּגָאוֹן

בּוֹאֲכָה עֵמֶק אַיָּלוֹן

לְכָאן יְהוֹשֻׁעַ גָּלַשׁ מִגִּבְעוֹן

לְמַעֲנֵךְ אֲצַוֶּה עַל הַשֶּׁמֶשׁ: “דֹּם!”

הַשֶּׁמֶשׁ לֹא תִּשְׁקַע בְּמוֹעֲדָהּ

כִּי לִי הָאִשָּׁה הַזֹּאת נוֹעֲדָה

אַכֶּה עֲבוּרֵךְ אֶת מֶלֶךְ דּוֹר

וְאֶת מֶלֶךְ מַקֵּדָה וְאֶת מֶלֶךְ חָצוֹר

מַמְלָכוֹת מִתְמוֹטְטוֹת נִבָּטוֹת מֵעֵינַיִךְ

הַלְּוַאי וְהִצְלַחְתִּי לָצוּר עַל תְּשׁוּקוֹתַיִךְ

לוּ יָכֹלְתִּי לְמוֹטֵט אֶת מִבְצָרֵךְ כְּמוֹ חוֹמוֹת יְרִיחוֹ

מַגִּישׁ לְךָ אֶת הָאָרֶץ, מִכָּאן וְעַד שֹוֹכֹה

לִפְרֹץ לִשְׁעָרַיִךְ הַנְּעוּלִים בְּפָנַי

לִכְבֹּשׁ אוֹתָךְ כְּמוֹ אֶת הָעָי

לִפֹּל לְרַגְלַיִךְ שָׁדוּד, כְּמוֹ בְּנֵי כְּנַעַן

לְמַעֲנֵךְ מְצַוֶּה עַל הַשֶּׁמֶשׁ דֹּם

אַתְּ וַאֲנִי תַּחַת שְׁמֵי מָרוֹם

וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן

עוד פוסטים שיעניינו אותך