תדריך לטיול באנדלוסיה

כתב: גילי חסקין, ‏05/08/2025

http://www.andalucia.com/environment/protect/desfiladero-gaitanes.htm

אנדלוסיה, חבל הארץ הדרומי של ספרד, היא פסיפס ססגוני של תרבויות, נופים וסיפורים. זהו מקום שבו שורשים ערביים, יהודיים, נוצריים ורומיים שזורים אלה באלה, ומשאירים את חותמם על כל סמטה, כנסייה, מסגד וארמון. כאן חברו להם יחד, הסקרנות הערבית והפילוסופיה היוונית. המוסלמים בספרד, היו סוכני תרבות מופלאים ששימרו את הידע של העולם הקלאסי. היהודים תפשו מקום חשוב על קו התפר הזה ורבים מהם תפשו צקופ חשוב בתרבות ובמינהל של ספרד המוסלמית ובראשית התקופה בה שבו המקומיים לשלוט והיו זקוקים ליהודים, על המיומנו שלהם וקשריהם חובקי עולם. לימים, זקיבלה תקופה שו את הכינוי "תור הזהב", עד שלאחר שהמלכיםה קתולים איחדו את ספרד. חלק מהקסטיליזציה של הארץ, היה גרוש היהודים.

ראו באתר זה: תור הזהב המוסלמי

חבל הארץ הזה הוא ערש תרבות הפלמנקו, הבית של הטאפאס, והשער אל ההיסטוריה המרתקת של חצי האי האיברי.

טיול באנדלוסיה הוא מסע בין ערים תוססות כמו סביליה, גרנדה וקורדובה – כל אחת מהן אוצר בלום של אדריכלות, אוכל, מוזיקה ורוח אנדלוסית ייחודית. מהרי הסיירה נבדה המושלגים, דרך הכפרים הלבנים של רונדה ועד לחופי הזהב של קוסטה דל סול – כל יום טומן בחובו חוויה חדשה. אבל אנדלוסיה היא לא רק מראות – היא תחושה. זהו ריח של פריחת תפוזים באוויר, קצב הקסטנייטות בערב של פלמנקו סוחף, וטעמו של סלמורחו (גספצ'ו סמיך במיוחד) צונן ביום קיץ לוהט, או של קָרָאֲחִיוֹ" (Carajillo) אחר הצהרים.

זהו טיול שמשלב היסטוריה עשירה, נופים יפים, תרבות חיה ואנשים חמים.

מקור השם אנדלוסיה (Andalucía) נעוץ בימי הביניים, והוא מגיע מהמונח הערבי  الأندلس – אַל־אַנְדַלֻס . היה זהה שמה של הטריטוריה המוסלמית בחצי האי האיברי, שנשלטה ברוב התקופה על ידי מוסלמים ממוצא צפון־אפריקאי, ברברי וערבי, בין השנים 711–1492. יש חוקרים הסבורים שהשם "אל-אנדלוס" נובע משיבוש של: "Vandalusia" – ארץ הוונדלים, שבט גרמאני שישב באנדלוסיה לפני הכיבוש המוסלמי. → Vandals → Vandalusia → Al-Andalus

ב= 711 לספירה – צבאות מוסלמים (בעיקר ברברים) חצו את מיצר גיברלטר וכבשו את רוב חצי האי האיברי. השם "אל-אנדלוס" שימש לתיאור האזורים שבשליטתם – שהשתרעו על רוב חצי האי האיברי – ספרד ופורטוגל של היום. בהמשך, עם הצטמצמות השליטה המוסלמית בספרד, האזור שכונה "אל-אנדלוס" התכווץ גאוגרפית – עד שהתרכז באזורים הדרומיים של ספרד, כולל גרנדה, קורדובה וסביליה. לאחר סיום ה"רקונקיסטה" (1492) – השם "אנדלוסיה" נשאר בשימוש לתיאור האזור הדרומי של ספרד, שבעבר היה לב ליבה של התרבות המוסלמית האיברית.

להלן תכנון טיול באנדלוסיה שבדרום ספרד. אפשר להגיע ברכבת ממדריד לקורדובה, להמשיך ממנה לסביליה (Sevilla) , ממנה לקדיז, טריפה (Tarifa), דרך החוף, עד מלגה. משם לסיבוב בערים הלבנות ולסיים בגרנדה.

ראו מצגת דידקטית על אנדלוסיה

ראו באתר זה: מסע אישי ;

הטיול בדרך כלל מתחיל במדריד

המלצות לטיול במדריד

המלצה שלי, להגיע לסביליה מטולדו.

טולדו

תצפית על היער מהפאראדור (Parador). המשך לשוק הערבי (El suco), ארמון סמואל לוי אבולעפיה (מוזיאון אל גרקו), קתדרלה ובתי הכנסת שנבנו בסגנון מודח'ר ולאחר גירוש יהודי ספרד, הפכו לכנסיות קתוליות: אל טרנסיטו (El Transito), סנטה מריה דה לה בלנקה (Santa Maria de la Blanca).

נסיעה דרומה לקונסוארה

קונסוארה (Consuegra).

עיירה קסומה בפרובינציית טולדו (Toledo), בקסטיליה-לה מנצ'ה (Castilla-La Mancha), ספרד, הידועה בעיקר בטחנות הרוח האייקוניות שלה ובטירתה המרהיבה. העיירה הפכה לאחד האתרים המזוהים ביותר עם דמותו של דון קיחוטה מיצירתו של מיגל דה סרוונטס.

הולכים לתצפית אל הסביבה ואל הטחנות. יש שם תריסר טחנות רוח מהמאה ה-16, הפזורות לאורך רכס Cerro Calderico, חלקן שוחזרו באופן מלא. על פי המסורת המקומית, טחנות הרוח הללו שימשו השראה לסצנה המפורסמת בדון קיחוטה, בה לוחם האצולה נלחם ב"ענקים". כל טחנה נושאת שם מתוך הרומן: "Sancho", "Dulcinea", "Clavileño" ואחרים. לא רחוק מהם נמצאת טירת לה מולה (Castillo de la Muela) היא מצודה מבצר מוסלמי, מימי הביניים מהמאה ה-10, שנבנה על יסודות מבצר רומי עתיק. שימש כנקודת מפתח במלחמות הרקונקיסטה (השבת ספרד מידי המוסלמים) ושימש גם את הנוצרים. כיום, המבצר משוחזר ופתוח למבקרים, כולל סיורים מודרכים ותצפיות נוף מרהיבות על הסביבה.

הולכים ברגל לאורך הרכס ולמרגלות המבצר הצלבני של אבירי קלטראבה (Los Caballeros de Calatrava) הוא "מבצר קלטראבה לה וייחה" (Castillo de Calatrava la Vieja) ובמאוחר יותר "מבצר קלטראבה לה נואבה" (Castillo de Calatrava la Nueva), אשר שימשו כמפקדות ההיסטוריות של מסדר האבירים הספרדי – מסדר קלטראבה.

ממשיכים דרומה לאורך הדרך התיירותית של מחוז למנשה (La Mancha), העוקבת אחר מסלול דון קיחוטה ( Ruta del Don Quijote) עוברים ליד שלטים, המפנים אל העיר סיודאד ריאל (Ciudad Real)

סיודד ריאל

סיודד ריאל (Ciudad Real) שבמחוז קסטיליה-לה מנצ’ה (Castilla-La Mancha) אינה מהערים התיירותיות המפורסמות בספרד, אך היא מציעה שילוב מעניין של היסטוריה, ארכיטקטורה מקומית, תרבות דון קיחוטה, ואתרים חשובים מהתקופה המוסלמית והנוצרית. עיר זו היתה מרכז חשוב ביותר של האינקוויזיציה, בעיר קיים ארכיון גדול המשמש חוקרים מכל העולם.

מוזיאון דון קיחוטה (Museo del Quijote) – מוזיאון מודרני המוקדש לדמותו של דון קיחוטה ויוצרו מיגל דה סרוונטס. כולל מיצגים אינטראקטיביים, איורים מקוריים, דגמי טחנות רוח וסצנות מהספר.

ביקב מקומי קטן, שנקרא 'לה ונטה דה דון קיחוטה' (La venta de Don Quijote), המתמחה ביין ובזיתים. מבנה יפה עם חצר גדולה וכדי חרס מעוצבים במרתפו .

ממשיכים אל יקב נוסף, הפעם עם טעימות בעיירה Valdepenas. היקב המשמש גם כמוזיאון לכלים חקלאיים עתיקים. טועמים מבחר יינות לבנים וכן גבינה מקומית , הנקראת "מנצ'יגו" (Queso Manchego). ממשיכים דרומה וחוצים את הרכס הראשי קורדיליירה בטיקה (Cordilleras Béticas) – השם של הפרובינציה הרומית לשעבר, המפריד בין מישורי קסטיליה- למנשה, לבין אנדלוסיה.

עוצרים לתצפית ב – Despenaprrros de Desfiladero, "קניון הכלבים המיואשים", זהו המעבר בפועל בין לה מנשה לבין אנדלוסיה. במאה ה-13 (16/7/1212), בשל המיקום האסטרטגי, התנהל סמוך לכאן קרב Las Navas del Tolosa , בו ניצח צבא מאוחד של מדינות חצי האי האיברי (קסטיליה, ארגון, נבארה ופורטוגל) את צבא המואחידון.

עליה למרפסת התצפית – תצפית מדהימה אל הצוקים והרכס הגדול, נשרים רבים קופצים מן הצוקים ומרחפים מעל ראשי המטיילים.

אופציה: אפשר לפנות צפונה מערבה ל-Sierra Morena

הדרך מטולדו דרומה

אפשרות ללילה נוסף ב-Jaen

חא'ן (Jaén)

העיר חא'ן (Jaén) שבאנדלוסיה, והמחוז שמקיף אותה, מהווים פנינת תיירות פחות מוכרת, המשלבת היסטוריה, טבע, ארכיטקטורה מקומית ושמן זית משובח. אטרקציות מרכזיות בחא'ן:

1. קתדרלת האסונסיון (Jaén Cathedral)

קתדרלה בסגנון הרנסאנס הבראשי-ניאוקלאסי שהוקמה במאה ה‑16–18, בעיצובו של הארכיטקט המפורסם אנדרס דה ונדלווירה (Andrés de Vandelvira).

2. מצודת סנטה קטרינה ו-Parador

מצודה מימי הביניים מהמאות ה‑13–15 שממוקמת בראש גבעת סנטה קטרינה. בנויה מחדש והיא משמשת כיום כמלון Parador יוקרתי. מהחומות נשקף נוף פנורמי מדהים למישורים ולסיירה מורנה.

3. הבניינים הערביים – Baños Árabes במוזיאון Villardompardo

מתקני (מרחצאות) (Baños Árabes)) של הערבים מהמאה ה‑12, שהתגלו מחדש מתחת לארמון וייירדומפארדו. ניתן לבקר באגני הטבילה  ובתקרות המקושטות ובקומת המוזיאון שמוקדשת לתולדות שמן הזית והאמנות המקומית. הכניסה חינמית בדרך כלל.

4. מוזיאונים חשובים

• Museo Provincial de Jaén – מוזיאון תולדות העיר והאזור.
• Manuel Moral International Museum of Naïf Art – מופיע במוזיאון של אמנות נאיבית.

גם מוזיאונים כמו Art and Popular Traditions ו־Museo Íbero שווים ביקור.

חא'ן נחשבת באופן עולמי לבירת שמן הזית. מומלץ להגיע לסיורי טעימות בבתי בד מקומיים (“Olive oil tour with the five senses”), להכיר את תהליך הייצור וגם – לטעום.

סביב העיר

ערים ועיירות מקסימות: Úbeda ו‑Baeza. עיירות נוספות שמומלץ לבקר: Segura de la Sierra, Quesada, La Iruela, Beas de Segura, ו־Hinojares – ערים כפריות מלאות קסם אותנטי ונוף פסטורלי.

רכסי קסורלה

הפארק רכסי קאסורלה, סגורה ולס ויאס (Parque Natural de las Sierras de Cazorla, Segura y Las Villas)

הפארק, הוא שמורת הטבע הגדולה ביותר בספרד ואחת מהגדולות באירופה, עם שטח של למעלה מ־200,000 דונם. מדובר במתחם הררי מרהיב השייך לרכס הפרה-בטיקה (Prebética), המאופיין בהרים תלולים, קניונים עמוקים, נהרות צלולים ויערות אורן רחבי ידיים. בשטח הפארק נובע נהר הגואדלקיביר (Guadalquivir), מהנהרות החשובים ביותר בספרד, וכן נהר הסגורה (Segura). העושר הביולוגי של האזור יוצא דופן: ניתן למצוא בו מינים אנדמיים (ייחודיים לאזור), כגון אֶדֶר סְפָּרְדִּי (Spanish Fir)[1], סיגלית קאסורלה (Violeta de Cazorla), נשר מזוקן (Quebrantahuesos) ועזי בר ספרדיות.

מלבד עושרו הטבעי, הפארק משמר גם מורשת תרבותית עשירה הכוללת טירות עתיקות, כנסיות וכפרים ציוריים כמו קאסורלה, סגורה דה לה סיירה ולה אירואלה (La Iruela), שבהם נשמרים אורח חיים ומסורות מקומיות. מסלולי הליכה רבים עוברים בנופים עוצרי נשימה, ובהם המסלול הפופולרי לאורך נהר הבורוסה (Río Borosa). בשנת 1983 הוכרז הפארק כ”שמורת ביוספירה” של אונסק”ו, מה שמעיד על חשיבותו האקולוגית ברמה עולמית.

מזרחה לגרנדה, נמצאת  עיר המערות Gauadix.

גוואדיש (Guadix)

עיירה עתיקה במחוז גרנאדה שבאנדלוסיה, המפורסמת בזכות שכונת המערות שלה – Barrio de las Cuevas – שבה חצובות קרוב ל־2,000  בתי מערות ומתגוררים בה כ־3,000 תושבים . חלק מהבתים נחצבו כבר בתקופה הרומית והערבית, אך רובם נבנו במאה ה־15 וה־16, לאחר הרקונקיסטה, כדי לספק מגורים ליהודים ומורים שהודרו מהעיר הפנימית . העיירה עדיין מיושבת ע"י משפחות מקומיות שחיות במערות באופן מסורתי, והחוויה שם היא לא מוזיאון אלא חלק מחיי היומיום. אפשר להיכנס למערות פתוחות לציבור ולתרום תושבים מקומיים שמציגים את בתיהם

• Mirador de la Magdalena ו‑Mirador de las Cuevas – תצפיות מעולות על שכונת המערות ונופי הרי סיירה נבדה ברקע .
• מוזיאון המערות (Centre de Interpretación) – ממוקם בתוך מערה, מציג את חיי התושבים, מלאכות מסורתיות והדמיות וידאו על אורחות החיים פה

מרכז העיר העתיקה כולל גם את הקתדרלה בסגנונות גותי-רנסאנס, שרידי תיאטרון רומי, מבצר אלקאצ’בה מהמאה ה־11 ועוד.

כפרי אל-פוחארס

כניסה לשמורת הסיירה נבאדה (Sierra Nevada) וכפרי אל-פוחארס (Los pueblos de La Alpujarra). עולים על כביש 348A ליד העיירה Lanjaron, עוברים ב-Orgiva, עוצרים לשירותים וקפה. בתצפית יפה אל מורדות ההר.

פמפניירה (Pampaneira)

התחנה הראשונה בעיירה הציורית זו. עליה לאורך הרחוב הראשי במעלות התלולים של העיירה, בתים לבנים מסוידים מדי שנה, מעברים מקורים וגינות מקסימות, מים זורמים בתעלות בצידי הדרך. כפר ממש ציורי. ממשיכים במעלה הדרך, מסביב נופים דרמטיים של צוקים, קניונים וכפרים לבנים הניבטים באופק, מזכירים את כפרי המורים שהיו כאן עד ראשית המאה ה- 17 עת גורשו מספרד סופית, לאחר מרד אלים. המסגדים הפכו כנסיות והמינרטים הוסבו למגדלי פעמונים. ממשיכים בנסיעה ל – Trevelez, כפר ציורי נוסף,  כדי לשוטט בין הסמטאות וחנויות התיירים המוכרות קרמיקה והמון Jamon. עוזבים את העיר ויורדים בשביל מקביל עובר ביער מקסים שוב אל אור(ג)יבה ופונים לעבר גרנדה.

ציר כפרי אלפוחראס

המלצה מפורטת

גרנדה

המקום האחרון בו שלטו המוסלמים. כיבושה של אמירות גרנדה, היה השלמת הקסטילזיציה של ספרד

ביקור בארמון אלהמברה (El Hambra), פסל איזבל וקולומבוס וברובע הצוענים רובע אלבייסין ( Albaycin).

ראו באתר זה:  צוענים

נתחיל מזה שהאוכל בגרנדה חינם. כל עוד הלקוח מזמין משקאות, יגיעו אליו טאפסים ללא תשלום מכיוון הבר. הדבר נכון במרבית המסבאות המסורתיות שבמרכז העיר, והוא תזכורת למסורת שהייתה נפוצה בספרד כולה. מקור המילה טאפס (Tapas) הוא במילה מכסה. המנה הקטנה "מכסה" את המשקה, ומשלימה אותו. אפשר, אגב, גם להזמין טאפסים בתשלום מתוך תפריט וכך לבחור מה יגיע, אבל מומלץ בהחלט להמר.

רובע אלבייסין

רובע אלבייסין (בספרדית: Albaicín, נהגה: אַלְבַּיְסִין) הוא הרובע הערבי העתיק של גרנדה, אחד האזורים האותנטיים, המרתקים והיפים ביותר בעיר – אתר מורשת עולמית של אונסק"ו מאז 1994.

האלבייסין בנוי על גבעה ממערב לארמון אלהמברה, בגובה שמקנה לו תצפיות מרהיבות לעבר הארמון והרי הסיירה נבאדה.מתאפיין  בסמטאות צרות ומתפתלות, מדרגות, בתים לבנים עם גגות רעפים, גנים סגורים. האלבייסין שימש כמרכז העיר המוסלמית עוד לפני הקמת אלהמברה, והיה הלב הפוליטי והחברתי של גרנדה המוסלמית. לאחר הכיבוש הספרדי ב-1492, הרובע הלך והתנצר, אך שמר על מבנהו המזרחי ועל רמזים לאדריכלות האסלאמית. בתקופות שונות הוא אכלס מוסלמים, יהודים ונוצרים, ולעיתים אף שימש כמקלט למומרים ולגולים מוסלמים (מוריסקוס).יש בו מרחצאות ערביים, מסגדים שהוסבו לכנסיות, חורבות קירות מבוצרים.

אתרים עיקריים ברובע

1. מיראדור דה סן ניקולאס (Mirador de San Nicolás)

תצפית מפורסמת הפונה לעבר אלהמברה, עם הרקע הדרמטי של הסיירה נבאדה – במיוחד בשעת שקיעה. לעיתים תלווה את הנוף גיטרה ספרדית חיה.

2. המסגד החדש של גרנדה (Mezquita Mayor de Granada)

נבנה לאחר תקופת פרנקו, מהמסגדים הראשונים בספרד המודרנית, עם גן יפיפה ותצפית שקטה לעבר אלהמברה.

3. רחוב קאלדרריה (Calle Calderería Nueva)

רחוב ססגוני מלא בחנויות תה, אמנות מוסלמית, בשמים ותבלינים – האווירה מזכירה את מרוקו או קהיר.

4. כנסיית אל סלבדור Iglesia de San Salvador

כנסייה שנבנתה על חורבות מסגד מוסלמי – משקפת את תהליכי השינוי התרבותי בעיר.

5. בתי מגורים מסורתיים – "Cármenes"

בתי חצר מוקפים חומה פנימית, עם גן פרטי ונקודות תצפית – חלקם פתוחים לקהל.

האלבייסין הוא לא רק רובע היסטורי אלא לב תרבותי חיי, עם נגני רחוב, סדנאות אמנים, מופעי פלמנקו קטנים ומסעדות באווירה ייחודית.

השילוב בין מזרח למערב, עבר והווה, דתות ותרבויות – יוצר תחושת קסם שאין לה תחליף.

שכונת סקרמונטה (Sacromonte) –

לב התרבות הצוענית של גרנדה. ממוקמת על גבעה ממזרח לאלהמברה, מול הרובע האלבייסין, ומשקיפה אל הנוף ההררי של הסיירה נבאדה.

סקרמונטה היא שכונה מסורתית וציורית שנודעה בזכות מערות המגורים החצובות בסלע – Cuevas – שהפכו למקום ייחודי בו התפתחה תרבות מיוחדת במינה, בעיקר בקרב צוענים (Gitanos) שהחלו להתיישב במקום לאחר כיבוש גרנדה ב־1492. המערות שימשו כמגורים פשוטים אך חמים בחורף וקרירים בקיץ, ועם השנים הפכו גם לחללים למוזיקה, תיאטרון ומופעי פלמנקו סוערים.

סקרמונטה נחשבת לערש של ז'אנר פלמנקו ייחודי הנקרא "זאמברה" (Zambra) – מופע אינטימי, פראי ואותנטי שמקורו בטקסי חתונה מוסלמים וצועניים. המופעים מתקיימים לעיתים בתוך המערות עצמן, עם קהל קטן, מוזיקה חיה, תיפוף ידיים ומחיאות כפיים, באווירה סוחפת במיוחד.

•  מוזיאון מערות סקרמונטה (Museo Cuevas del Sacromonte).

מוזיאון אתנוגרפי פתוח המציג עשר מערות משוחזרות, שכל אחת מהן מדגימה תחום אחר מחיי היומיום הצועניים: מגורים, בישול, נפחות, קדרות, אריגה, גינון ועוד. המוזיאון מספר את סיפורם של התושבים ותרבותם, ומספק מבט מרתק על החיים הפשוטים והיצירתיים שנרקמו בגבעה הזו.

• מנזר סקרמונטה (Abadía del Sacromonte)

בנוסף למערות, שוכן בראש הגבעה מנזר מהמאה ה־17, שבו נשמרו בעבר "כתבים מקודשים" שנחשבו בעיני מאמינים לנוצריים מוקדמים. המנזר הוא חלק מההיסטוריה הדתית העמוקה של גרנדה ומציע נוף עוצר נשימה לעיר.

אלהמברה (La Alhambra)

על גבעה אסטרטגית בשם סבריקה (Sabika), המשקיפה על העיר כולה ועל הרי הסיירה נבאדה.  "אלהמברה" פירושו בערבית: "האדומה" (الحمراء, אל-חמרַא), על שם צבע החומות והאבנים המקומיות בגוון ורדרד. מבצר עתיק התקיים במקום כבר במאה ה־9. במאה ה־13, בתקופת השושלת הנסרית, הפכה אלהמברה למרכז השלטון של האמירות המוסלמית של גרנדה. המבנה הורחב ושוכלל במשך כ־150 שנה, עד כיבוש העיר בידי המלכים הקתוליים (איסבל ופרננדו) ב־1492 – אז שימשה חלקית גם כמעון נוצרי. במאה ה־16 הוסיף קרלוס החמישי את הארמון הרנסאנסי.

ארמון אלהמברה (EL Hambra) היא פנינת האדריכלות המוסלמית ביבשת אירופה כולה. מן החוץ היא מבצר מרשים, ומבפנים היא מקסם של מלמלת אבן ושל קרמיקה ססגונית. בימי השיא של החליפות, ששלטה מתוך הארמון, הייתה העיר הזאת גם בירת התרבות היהודית בספרד, ואליה עבר רבי יהודה הלוי כשגורש מטולדו. כאן חתמו נמלכים הקתוליים, פרדיננד ואיזבל, על פקודת הגירוש של יהודי ספרד. מכאן נתנו לכריסטופר קולומבוס את ברכת הדרך .

ההיסטוריה הזאת קיימת במבנה, אבל חיה ממש למרגלותיו. גרנדה נותרה עיר שרב-התרבותיות יקרה לה. הקוסקוס נפוץ כאן כמעט כמו החמון. זרים מתקבלים בסבר פנים יפות, והאנגלית נפוצה יותר מאשר ביתר המקומות שבהם ביקרנו באזור. צריך להזמין כרטיס מראש לביקור באלהמברה

אנטקרה

אנטקרה (Antequera) היא אחת הערים המרתקות ביותר באנדלוסיה, , והיא ידועה כשער הכניסה ל"לב אנדלוסיה". העיר משלבת היסטוריה עשירה, אתרים מגליתיים נדירים, ארכיטקטורה מורית ונוצרית, ואתרים פרהיסטוריים

1. הדולמנים של אנטקרה (Dólmenes de Antequera). נבנו בין 3,500 ל-2,500 לפנה”ס. אלו שלושה מבנים מגליתיים פרהיסטוריים: מנגה (Menga Dolmen), ויירה (Viera Dolmen) ותולוס דל רומראל (Tholos de El Romeral). כולם אתרי מורשת עולמית של אונסק”ו (2016).

דולמן מנגה הוא מהגדולים באירופה (25 מטר אורך) ומכוון לעבר Peña de los Enamorados – צוק אגדי בצורת ראש אדם.

ראו באתר זה: העידן המגאליתי

2. Peña de los Enamorados (צוק האוהבים)

הר ייחודי בדמות פנים של אדם שוכב. אגדה ספרדית רומנטית מספרת על מוסלמית ונוצרי שאהבתם נאסרה, וקפצו יחד מהצוק כדי לא להיפרד.

3. המצודה המורית (Alcazaba de Antequera)

מבצר מוסלמי מהמאה ה-14, ששימש כעמדת מפתח בהגנה על גרנדה.  אפשר לטפס על מגדל "Torre del Homenaje" לתצפית פנורמית על העיר ורמות אנדלוסיה.

לידו נמצאת קאפלת רויאל קולג'ייט (Real Colegiata de Santa María la Mayor), שנבנתה במאה ה-16 ומהווה דוגמה מופתית לרנסאנס האנדלוסי.

שמורת אל טורקל

סמוך ל אנטקרה ( Antequera),  נמצאת שמורת הטבע ופארק הסלעים El Torcal . שמדובר באזור קרסטי גירני (Karst) נדיר מסוגו באירופה, מטפסים עם הרכב במעלה כביש צר ותלול אל מרומי השמורה (1,200 מ ) עוצרים במגרש החניה ליד מרכז המבקרים והולכים להביט אל הסביבה ממרפסת התצפית. מסביב  נוף של גיר קשה עם בלייה קרסטית מרשימה, צורות שונות של סלעים במגוון צורות מיוחדות ובראשן מעין רוג'ומים ענקיים . מסיירים במוזיאון הגיאולוגי הקטן ואז הולכים לסיור קצר של שעה (בדיוק) בשביל הירוק, החודר אל מעמקי השמורה. נוף מרהיב, צמחיה עבותה.

מהעיר ניסע דרומה על כביש מס' A-7075 כ- 12 ק"מ ונגיע למזלג כבישים שהפניה ימינה לוקחת אותנו לראש ההר אל מרכז המבקרים – El Torcal de Antequera. במקום מספר מסלולי הליכה מעגלים (חצי שעה עד 4 שעות) בין הנופים הפראיים של אבני הגיר במקום. עם סיום הסיור חזרה בכביש למטה ופניה ימינה (דרומה) לכיוון העיירה Almogia והמשך עם הכביש (A-7075) שמתחבר לכביש A-7 (עוקף מלגה). חזרה למקום הלינה. סה"כ המסלול כ-180-200 ק"מ.

הציר בקצרה: Malaga-Cartama- El Choro- Caminito del Rey-Antequera- El Torcal Almogia

ציר התנועה

נסיעה למלגה דרך החוף

חוף השמש

Costa Del Sol. ממוסחר להחריד. אבל, לא חייב להיות:

חופי מחוז מלגה הם שנפגעו יותר מכול מתכנון לקוי, ואילו החופים שממזרח להם נותרו במקרים רבים בתוליים למדי. ממליץ על עיירה סלבורנייה (Salobreña) שלחופי מחוז גרנדה, לכמה ימים של שקט ושל תענוג. בתיה הלבנים של סלוברנייה מטפסים בצפיפות ובדרמטיות על צור סלע כחצי קילומטר מהחוף. מראש הצוק יש נופים נפלאים של שדות פתוחים, של גלים טופחים, ושל הרים מרוחקים. למרגלותיו מעושנים תמנונים מעל מדורות, וניתן לטעום מהם במסעדות חוף קטנות וסימפטיות. בית הצוק, שוכן על החוף של מחוז גרנדה בספרד, והעיצוב שלו הוא מחווה לאדריכל הספרדי המפורסם אנטוני גאודי. הזווית המאתגרת של המדרון (בסביבות 42 מעלות) הפכה דווקא למקור השראה ולא הגבילה את היצירתיות. הבית "קבור" בתוך הגבעה, וכן מוחבא מתחת לגג מפואר.

נרחה (Nerja)

כפר יפיפה על חוף הים. הוא בנוי על מדרונות ההר היורד אל תוך הים. והחופים לבנים. אל תפספסו את האטרקציה המרכזית בעיר והיא מערת הנטיפים הגדולה והמרשימה (Cueva de la Nerja).

מלגה

מלגה היא עיר גדולה במרכז קוסטה דל סול. למרות הדעות החלוקות, מומלץ להקדיש לה כמה שעות, לפחות במרכז העתיק. כדאי לחנות בחניון תת קרקעי מתחת למבצר אלקאסאבה ולצאת לשיטוט רגלי באזור העיר העתיקה. ממש ביציאה מהחניון פונים דרומה לרחוב Calle Alcazabilla  ומגיעים לתיאטרון הרומי (Teatro Romano) שהוא השריד העתיק בעיר (מהמאה הראשונה). התיאטרון נמצא למרגלות הגבעה שעליה נמצא מבצר אלקאסאבה (Alcazaba  Malaga) , שנבנה במאה ה-11. העלייה למבצר היא רגלית מצפון לתאטרון.

מוזיאון פיקאסו (שנולד בעיר), נמצא לא רחוק בכתובת Calle San Agustín 8 –.

פונים מערבה לכיוון הקתדרלה של מאלגה (Malaga Cathedral) נבנתה בין המאות ה-16 ל-18, ועדיין לא הסתיימה בה כל העבודה לגמרי. אחד המגדלים חסר וידוע בכינוי לה מרקיטה . (La Manquita)

המשך מערבה, כמאתיים מ', לכיכר היפה Plaza de la Constitución , ממנה מתחיל המדרחוב המוצל והססגוני Calle Marqués de Larios. מטיילים עד השדרה הראשית Alameda Principal  ופונים ימינה עוד כמאתיים מטר לשוק המרכזי Atarazanas אחת דוגמאות הטובות של אדריכלות במאה ה-19 במאלגה. כיום השוק המרכזי הוא אחד ממרכזי הקניות של מאלגה. השוק ממוקם בחלק ההיסטורי של העיר בכתובת: Calle Atarazanas, 10, Málaga.

עם הרכב עולים לחניה של מלון Parador, דרך רחוב Camino de Gibralfaro.  . ליד המלון נמצאת המצודה המורית Gibralfaro Castle  שנבנתה במאה ה-14, ונחשבת בצדק לתצפית הטובה במאלגה. בנוסף לנוף המרהיב על המרחבים, יש תצפית טובה על זירת השוורים – La Malagueta Bullring  של מאלגה שנבנתה ב-1874 ומכילה כ-9,000 מקומות.

סיום בנמל של מאלגה, יש מרכז קניות בו מספר גדול של חנויות ומסעדות. לידו נמצא המגדלור הגבוה של מאלגה (38 מ').

יום טיול בדגש נופים מצפון למלגה

אל Desfiladero de los Gaitanes ו-El Torcal de Antequera. (. תחילת המסלול – נסיעה לכיוון העיירה Cartama (. המשך צפונה עד לישוב הקטן El Chorro .

El Chorro, – קמינו דל ריי.

הליכה של כ7 ק״מ על מסלול תלוי בחלקו מעל התהום, נופים מרהיבים, ההליכה מתאימה גם למשפחות, זה לא מפחיד כלל, רק אינו מתאים לסובלים מפחד גבהים. כדאי לישון באחד המלונות שליד הפארק,

מידע על קמינו דל ריי

הכפרים הלבנים

חייבים לבחור כפר או שניים מבין כפרי המחוז הצחורים, המכונים :פואבלוס פלנקוס"-Pueblos Blancos,. מאות כפרים יפהפיים פרוסים על מורדות ההרים ובעמקים.: שבמחוז מלגה; Zahara de la Sierra, Grazalema

כפרים לבנים

רונדה

שיא הביקור באזור הוא העיר רונדה (Ronda), התלויה על הצוקים. תאפיינת במיקום דרמטי על מצוק חצוי על ידי קניון El Tajo – מה שמעניק לה אווירה כמעט אגדית

מה לראות ברונדה – אטרקציות מרכזיות:

1. Puente Nuevo ("הגשר החדש")

הגשר המרשים ביותר ברונדה, נבנה בין השנים 1759–1793, וגובהו כ־120 מטר מעל קרקעית הקניון . הוא מהווה סמל העיר ומציע נוף עוצר נשימה לצד תערוכה על תולדותיו ופונקציותיו בעבר

2. Plaza de Toros – זירת שוורים היסטורית.

זו אחת מזירות השוורים הוותיקות והמפוארת בספרד (נבנתה בשנת 1785), באדריכלות נאו‑קלאסית של Martín de Aldehuela.

רונדה נחשבת למולדת מלחמת הפרים.

בביקור אפשר לכלול  גם את המוזיאון המוקדש לתולדות השוורים ולמשפחת הרומרו המפורסמת

3. Baños Árabes – המרחצאות המורים

אלה מהמרחצאות המוסלמיים השמורים ביותר באנדלוסיה, הכוללים חדרים חמים, פושרים, קרים, והם ממוקמים בשכונת סאן מיגל

4. מראות ונקודות תצפית (Miradores)

יש כמה נקודות תצפית מרהיבות, כמו ה‑Mirador de Ronda ליד זירת השוורים או גני Cuenca, שמציעות מבט פנורמי על הגשר והעמק

5. שער Almocabar וחומות ערבית מסורתית

שער כניסה עתיק (מאה ה‑13) עם קטעים משוחזרים של חומות מתקופות מוקדמות – חוויה אותנטית של רונדה העתיקה

6. ארמון מונדרגון (Palacio Mondragón)

ארמון יפהפה עם גנים משובחים, כיום משמש כמוזיאון העירוני של רונדה.

Puente Viejo ו‑Puente Romano – גשרים עתיקים נוספים מעל הקניון

אפשר להמשיך לסביליה, או לשוב למלגה ולמחרת לנסוע דרך החוף.

אפשרות אחרת היא לנסוע דרך החוף, דרך מיחאס (Mijas), מרבייה (Marabella),

גיברלטר-

זהו למעשה צוק ענק שגובהו 426 מ` תלול בצד אחד ומדורג מצידו השני. עליו ולמרגלותיו בנוייה העיר. 2 קילומטר רוחב על 5 קילומטר אורך,  6.5 קמ"ר, כאשר היקפה כולל 12 ק"מ של חופים וגבול עם ספרד באורך של 1.2 ק"מ. זה כל העיר!! ויש בה הכל: שדה תעופה שנבנה על אדמת ים שיובשה, בתי חולים, כנסיות ובתי כנסת, אצטדיון כדורגל, קניון, מדרחוב, גן בוטני, מגדלור,

מקור השם במצודת "ג`בל (הר) טריק" שהקים הגנרל המוסלמי טריק אבן זיאד, מפקד הצבא המורי אשר כבש את המקום בשנת 711 לספירה כראש גשר לקראת כיבוש ספרד על ידי כוחותיו.

על פי המיתולוגיה היוונית ניצב בה אחד משני עמודי הרקולס (השני נמצא במרוקו), המסמן את הגבול המערבי של העולם המוכר דאז.

גיברלטר כיום היא מושבת כתר בריטית ואינה שייכת למדינה, אלא בעלת ישות עצמאית, אשר הוענק לה מעמד של נמל חופשי ממס. ואף קיבלה מעמד של משקיף באיחוד האירופי.

למבקר בגיברלטר יש דילמה לא פשוטה איך אליו לתכנן את הביקור- הסיור כולל שני חלקים עיקריים האחד רגלי באזור המישורי לרגלי הצוק סיור הכולל- בתי כנסת, מדרחוב, קתדרלות , גנים בוטניים, והסיור השני שהדרך האידיאלית לעשותו היא עם הרכב וזה סיור שרובו על הצוק .

בין יתר הבעיות : ההמתנה עם הרכב בכניסה לגיברלטר, מציאת חנייה, עלויות החנייה, בלי רכב אומנם ניתן לקחת רכבל אבל הוא לא מחסה את כל השמורה וכ"ו.

הרחוב קצר יחסית ובסופו יש קניון קטן וחסר חן, אין מה לקנות פה מלבד אלכוהול וסיגריות אך זה לא מדבר אלינו-  אנחנו פורשים כמה מטרים לצדדים מידי פעם כדי לבקר בבתי הכנסת המוצבים במקום- הראשי שבניהם הוא בית הכנסת "נפוצות יהודה" –בית כנסת שנבנה בשנת 1799 במימון יהודי הקהילה הפורטוגזית שבהולנד. בית כנסת נוסף בשם "עץ החיים", שנוסד בשנת 1957,ובמקום גם בית הכנסת "שער השמיים" העתיק מבין בתי הכנסת בגיברלטר, נוסד בשנת 1749 ועוצב בסגנון יהודי ספרד.  בתי הכנסת סגורים למבקרים ויש לצלצל בפעמון להראות פספורט ישראלי כדי להיכנס לבית הכנסת.

טריפה (Traifa)

טריפה היא היישוב הדרומי ביותר ביבשת אירופה, ולמעשה היא דרומית יותר מהערים תוניס ואלג'יר הנמצאות באפריקה. באזור בו נמצאת טריפה כיום הייתה עיירה רומאית בשם באילו קלאודיה (Baelo Claudia). הרומאים בנו סביב העיירה חומות שנותרו עד היום בשטח העיירה. טריפה קיבלה את שמה המודרני לאחר מתקפה בשנת 710 מידו של טריף אבן מליק, מפקד צבא ברברי נאמן למוסא בן נציר.

סביב טריפה ובכלל בכל הסביבה ישנם המון תחנות רוח המספקות חשמל מוזל לכל האזור. עיר משגעת- חיי הלילה תוססים והברים מלאים חבר`ה צעירים שהגיעו לכאן כדי לגלוש ולנפוש, השקיעה מהממת.

בקצה העיר טריפה ישנו אי קטנטן המחובר בכביש זעיר ליבשה, על האי אפשר לראות את האוקיינוס במרחק של 10 מטר מהים התיכון- כיף של מקום- הרוחות מעיפות כל דבר שלא מחובר לגוף או למכונית- ניתן לראות את אפריקה הנמצאת במרחק של 15 קילומטר מאיתנו.

טריפה שייכת לרצועת החוף של קוסטה דל לוז (Costa del Luz) שבניגוד לקוסטה דל סול אפשר לראות בה גם קצת טבע, תנופת הבניה נעצרה איפה שהוא לקראת גיברלטר ולשמחת שוחרי הנוף הטבעי פסחה על אזור קוסטה דל לוז, כל הדרך בין קדיז לטריפה עוברת לגדות האוקיינוס מלאה באזורי קמפינג אשר מספקים את האפשרות לנטוע אוהל על שפת הים ואינם מסתירים את הנוף.

קדיס

העיר קדיס (Cadiz), כפי הנראה העיר העתיקה באירופה, שהוקמה על-ידי הפיניקים לפני קרוב ל-3,000 שנה, ושמה המקורי בארמית היה "גדר" – העיר המבוצרת.

קדיס אינה צריכה ביצורים רבים. היא מזדקרת אל תוך האוקיינוס האטלנטי על לשון אדמה צרה המוקפת בים משלושה עברים. לאורך הטיילת הנפלאה שלה צומחים עצי פיקוס עצומים שרק בשבילם ראוי להרחיק עד לקצה מערב, ומן הנמל שלה קל לצאת לטיולי יקבים בחבל השרי. כדאי מאוד לטפס על מגדל Torre Tavira ולהביט בעיר מלמעלה כדי לספוג היטב את הדרמה שלה.

הציר הדרומי

סביליה

סביליה (Sevilla), בירת חבל אנדלוסיה, היא אחת הערים היפות, העשירות בתרבות, באדריכלות ובהיסטוריה של ספרד. זוהי עיר שמשלבת עבר מוסלמי ונוצרי, פלמנקו אותנטי, אוכל מצוין ואווירה חמימה.

אתרי חובה בסביליה:

1. קתדרלת סביליה (Catedral de Sevilla) והג'ירלדה (La Giralda). אחת הקתדרלות הגותיות הגדולות בעולם. נבנתה על חורבות מסגד מוסלמי – השרידים כוללים את מגדל הפעמונים "לה חירלדה" (La Giralda), שבעבר היה מינרט. בכנסיה נמצא קברו של כריסטופר קולומבוס.

1. האלקאסר (Real Alcázar de Sevilla)

ארמון מלכותי מרהיב, שילוב מדהים של סגנון מורסקי, גותי ורנסנסי. שימש צילומים ל"משחקי הכס" . בארמון גנים יפים.

3. כיכר אספניה (Plaza de España)

אחד האתרים היפים בעיר, נבנה לתערוכה האיברו-אמריקאית ב-1929. חצי עיגול ענק עם גשרונים, תעלות מים ופסיפסים מרהיבים המייצגים כל מחוז בספרד.

4. Plaza de América – כיכר אמריקה

נמצאת בפארק מריה לואיסה (Parque de María Luisa), לא רחוק מכיכר אספניה (Plaza de España). הכיכר עצמה נבנתה כחלק מההכנות לתערוכה האיברו-אמריקאית שהתקיימה בשנת 1929, בדומה לפלאסה דה אספניה.

בכיכר מזרקות, ערוגות פרחים, מדשאות, ספסלים מצוירים בקרמיקה.  בכיכר משוטטים טווסים צבעוניים שמסתובבים חופשי סביבה נמצאים שלושה מבנים מרשימים בסגנונות שונים:

Museo de Artes y Costumbres Populares (מוזיאון האומנויות והמנהגים העממיים)

Museo Arqueológico de Sevilla (המוזיאון הארכיאולוגי של סביליה)

Pabellón Real (הביתן המלכותי) .

מבנה מרהיב ששימש כאולם תצוגה באקספו של 1929. כיום הוא סגור ברובו, אבל המבנה עצמו יפהפה מבחוץ.

4. שכונת סנטה קרוז (Barrio de Santa Cruz)

הרובע היהודי העתיק של סביליה. סמטאות ציוריות, חצרות עם עצי חושחש (Plazuela),

ידועה במיוחד "סמטת "סוזאנה". הרובע מלא בתי קפה, טאפאס ברים וגלריות. מפורסם במיוחד Cafe de Laeurel (קפה הדפנה), שם לפי המסורת נהג לשבת דון חואן ושיחר לטרף.

5. . מוזיאון הפלמנקו (Museo del Baile Flamenco)

סביליה היא בירת הפלמנקו. המוזיאון מסביר על ההיסטוריה ומציג מופעים.

7. ארמון לה קאזה דה פילאטוס (Casa de Pilatos) – דוגמה יפה לארכיטקטורה אנדלוסית משולבת עם סגנון רנסנסי. שווקים מומלצים: Mercado de Triana, Lonja del Barranco.

לא להחמיץ הופעת פלמנקו.

מומלץ לשתות כוס של שֶרִי (Sherry) או Tinto de Verano.

בסביליה, הפלמנקו מתעורר אחרי חצות. שכונת טריאנה (Triana), המצויה בצד ה"לא נכון" של הנהר, מנגד לעיר העתיקה, הייתה בעבר מפלטם של החריגים. צוענים ואנשי שוליים אחרים חיו כאן, במרחק בטוח מהחיילים ומפקידי המלך ששלטו בעיר, ועמם בעלי המלאכה, שנזקקו ליותר מרחב מכפי שסמטאותיה של סביליה יכלו לספק. עד היום מצויים כאן בתי המלאכה לקרמיקה, שאריחיהם מקשטים את חצרותיהם הפנימיות המפורסמות של בתי אנדלוסיה, ועד היום מצוי כאן הקצב שאותו הביאו לכאן הצוענים – הפלמנקו.

בחצות מתחילה הגיטרה לבעור. צעירים היפסטרים בלבוש עירוני מתוחכם ובנקאים בז'קטים, שהתגודדו קודם סביב הבר, מתחילים לנוע בהדרגה. הם רוקדים יחדיו פלמנקו-רומבה בסגנון חופשי ופלמנקו-סויאנה מורכב יותר, שדורש התחלפויות תכופות בין מיקום הגבר למיקום האישה בזוג. בסביליה ניתן ללמוד את הריקוד הזה כמקצוע בחירה בתיכון, ולכן מכירים אותו גם הצעירים.

בינתיים בחוץ, על הנהר, מתגודדים בחורים ובחורות סביב גיטרות, ומאוחר מאוד בלילה מגיעים המבוגרים ושרים בקול צרוד שירת פלמנקו טהורה. מה שאמור להיות עניין היסטורי, שעבר דיסניפיקציה מוחלטת, מתקיים בטריאנה כתרבות חיה, לילית, עממית וסקסית. כמו שצריך.

מזרחה לסביליה:

כרמונה (Carmona),

עיירה נפלאה השוכנת לא יותר מעשרים דקות נסיעה מזרחה מסביליה. מקום עם היסטוריה בת אלפי שנים וארכיטקטורה מרהיבה:

1. אלקאזר מלך פדרו (Alcázar del Rey Don Pedro)

מצודה מימי הביניים ששוכנת על חלקה הגבוה של העיר, שופצה על ידי פדרו הראשון במאה ה־14 ועל בסיס חומה מוסלמית קדומה. ניתן לטפס למגדלי התצפית כגון Torre Mayor או Torre de la Pólvora וליהנות מנופים פנורמיים מהממים של הסביבות והמרחב הכפרי

2. שער קורדובה (Puerta de Córdoba)

שער רומי מרשים מהמאות הראשונות לספירה, ששילב תפקוד צבאי-תעמולתי. כיום משמש ככניסה היסטורית לעיר ובו מוקם מרכז הסברה מקוון שמסביר על חשיבותו

3. הנקרופוליס הרומי (Roman Necropolis)

אתר קבורה רחב ידיים מלפני יותר משני אלפי שנה. כולל קברים תת־קרקעיים, חדרי שריפה, מוזיאון קטן ומידע מרתק על טקסי הקבורה ברומא עתיקה

4. האצטדיון הרומי הקדום (Roman Amphitheatre)

נמצא סמוך לנקרופוליס ושקוע כולו בסלע. עדיין ניתן לראות את חלקי הגרדים והאוהלים שבהם התקיימו קרבות גלדיאטורים ואירועים ציבוריים. האצטדיון יכול היה להכיל כ־18,000 איש ומספק הצצה מרתקת לעבר רומא העתיקה

5. כנסיית סן פדרו (Iglesia de San Pedro)

כנסייה בסגנון צ'וריגרה (Churrigueresque) שנבנתה החל ממאה ה־15. פניה מורית ונוצרית יחדיו, נחשבת לאתר חובה עם ארכיטקטורה עשירה ואווירה אותנטית

6. כנסיית סן פליפה (Iglesia de San Felipe)

תחילה הייתה מסגד מוסלמי, ובהמשך הוסבה לכנסייה בסגנון רנסנסי עם אלמנטים מודחארים. החזית כוללת מגדל מינרט והלובי במבנה המשלב יופי ספרדי-ערבי ייחודי

7. מנזר סנטה קלרה (Convento de Santa Clara)

מנזר מן המאה ה־15 עם פסלים של מריה הקדושה מעבודת Zurbarán ותגליטים מרשימים בכנסייה ובחצר הפנימית. מדובר באחד מאתרי האדריכלות המורית והברוק בספרד

8. ארמון לוס אגילאר (Pa­lacio de los Aguilar)

ארמון רנסנסי-ברוקי מהמאה ה־16, עם חצר פנימית, אומנות ועיצוב מרשים שממחישים את עושר התקופה

9. העיר העתיקה והחומות הרומיות

רחובות צרים, רובעים מוסלמיים, כנסיות ועבודות חומה משוחזרות מתקופות הרומאים והערבים – יצירה מרגשת של שכבות תרבות לאורך מאות שנים .

שדות פריחת חמניות סמוך לעיר : באביב–קיץ משתלטות על הסביבה שדות חמניות רחבי ידיים בגוון זהוב עז, חוויה טבעית מרהיבה – מומלץ לבדוק מראש את זמני הפריחה עם משרד התיירות המקומי

קורדובה (Córdoba),

אחת הערים החשובות והמרתקות ביותר בספרד, מציעה שילוב עוצר נשימה של היסטוריה אסלאמית, נוצרית ויהודית, נוף אורבני קסום וסמטאות עתיקות שופעות חיים. העיר, שבעברה שימשה כבירת החליפות האומיית בספרד, שומרת עד היום על ייחוד תרבותי שאין לו אח ורע.

אתרים חשובים בקורדובה:

1. המסגד-קתדרלה (Mezquita-Catedral) – גולת הכותרת של העיר ואחד המבנים האדריכליים החשובים בספרד ובעולם. נבנה תחילה כמסגד ענק במאה ה־8, ובהמשך שולב בו מבנה קתדרלה נוצרית (מאות 13–16). החזית מורית, פנים המבנה כולל 856 עמודים וקשתות אדום-לבן מרהיבות, כיפת המיחראב מעוטרת במוזאיקה ביזנטית.

2. אלקאסר דה לוס רייס כריסטיאנוס (Alcázar de los Reyes Cristianos)

מצודת מלכי קסטיליה, ששימשה את פרדיננד ואיזבלה. כאן נפגשו עם קולומבוס בטרם הפלגתו מקודם כתבת שזה היה בגרנדה, באלהמברה. גנים מרהיבים עם בריכות מים, פסלים ושבילי הליכה. תצפיות מרשימות מהחומות.

3. הגשר הרומי (Puente Romano)

גשר אבן מהמאה ה־1 לספירה שחוצה את נהר גוודלקיביר (Guadalquivir). תצפית נהדרת אל העיר העתיקה. מגדל קלעה דל פייטרו (Torre de la Calahorra) שומר עליו מדרום – כיום מוזיאון היסטורי קטן.

4. הרובע היהודי (La Judería)

סמטאות ציוריות, מרוצפות אבן, עם חצרות פורחות וחנויות אומנות.

בית הכנסת הקטן (Sinagoga) מהמאה ה־14 – היחיד שנותר באנדלוסיה מימי הביניים.

פסל הרמב"ם (Maimónides) בכיכר קטנה – מציין את פועלו בעיר בה נולד וגדל.

5. הקתדרלה של סן רפאל / סן פדרו
6. העיר האיסלמית מדינה אזהרה (Medina Azahara)

חורבות עיר מלכותית אסלאמית מהמאה ה־10, כ־8 ק"מ מערבית לעיר. נבנתה על ידי עבד א-רחמן השלישי, שולטת על העמק, עם חצרות עמודים ואולמות מפוארים.

7. פסל מרשים של אבן רֻשְד (Averroes).

– הפילוסוף, הרופא, והמשפטן המוסלמי הדגול בן המאה ה-12, שנודע בפרשנותו לאריסטו ובתרומתו הפילוסופית לעולם האסלאם והמערב. בסמוך לחומות העיר העתיקה של קורדובה, בשכונת "חודריה" (La Judería), ממש ליד שער אלמודאואר (Puerta de Almodóvar). הפסל מציג את אבן רושד יושב בגאון, לובש גלימה מסורתית, וספר מונח בידיו. הפסל עשוי ברונזה, הוצב בשנות ה-60 של המאה ה-20. על לוחית הפסל נכתב שמו: "Averroes (Ibn Rushd) – Córdoba 1126-1198".[2]

7. Patios de Córdoba – חצרות פורחות

בקורדובה עשרות חצרות פנימיות פרטיות, מעוטרות בפרחים ועציצים. מדי חודש מאי מתקיים פסטיבל החצרות (Festival de los Patios), ובו פתוחות החצרות לקהל.  חלק מהחצרות פתוחות גם במשך השנה.

8. מוזיאונים מעניינים

המוזיאון הארכאולוגי – כולל פריטים רומיים, מוסלמיים ונוצריים.

בית פלמנקו (Casa de Flamenco) – כולל מופעים.

מרחצאות האמירים (Baños del Alcázar Califal) – מרחצאות מוסלמיים עתיקים.

חוויה קולינרית: מאכל חובה: סלפחוריו (Salmorejo) – מרק עגבניות קר וסמיך.

Flamenquín – רולדת בשר חזיר מטוגנת.

Tapas ייחודיים למסעדות הרובע העתיק.

טיפים כלליים לתכנון טיול באנדלוסיה

1. הזמן הטוב ביותר לטיול

אביב (אפריל–יוני) וסתיו (ספטמבר–אוקטובר) – אידאליים לטיול: מזג אוויר נעים, פחות עומס. רצוי לתאם את אירועי השבוע הקדוש (Semana Santa) וחגיגות האביב (Fiesta de Abril)

קיץ (יולי–אוגוסט) – חם מאוד, במיוחד בערים כמו סביליה, קורדובה וחרס (לעיתים מעל 40°). מתאים יותר לחופים.

חורף – נעים יחסית (במיוחד באזור החוף), אך בהרים עשוי להיות קר.

2. תחבורה וניידות

שכירת  רכב במיוחד לצורך ביקור בעיירות הלבנות (Pueblos Blancos), רונדה, או באזורים כפריים כמו אלפלחרה (Alpujarras).

רכבות מהירות (AVE) מקשרות היטב בין הערים המרכזיות – סביליה, גרנדה, קורדובה, מאלגה.

בתוך ערים, רגליים או תחבורה ציבורית הן הדרך הטובה ביותר.

3. הזמנת כרטיסים מראש. אתרים פופולריים כמו:

האלחמברה בגרנדה

הקתדרלה והג'ירלדה בסביליה

מסגד–קתדרלה (מסקיטה) בקורדובה

כדאי להזמין כרטיסים מראש, לעיתים גם שבועות מראש בעונות העמוסות.

4. לינה

ניתן לשלב מלונות עירוניים, עם כפרי נופש, בתי חווה (Fincas) ו-Paradores – מלונות יוקרה בבניינים היסטוריים. בעיירות הקטנות מומלץ להזמין מראש, במיוחד בעונות השיא.

תרבות, אוכל וסגנון חיים

5. סייסטה – שעת מנוחה

בין 14:00 ל־17:00, עסקים רבים בעיירות קטנות סגורים. קח את הזמן למנוחה או סעודה ארוכה – כמו המקומיים.

6. טאפאס – חוויה קולינרית

באנדלוסיה, במיוחד בגרנדה וחאאן, נהוג להגיש טאפה חינמית עם כל כוס שתייה.

טעמים מומלצים: סלמורחו (מרק קר), גספצ'ו, חמון איבריקו, קרוקטים, פסקאיטוס פריטוס (דגים מטוגנים).

7. פלמנקו – הרבה מעבר למופע

מומלץ לראות מופע פלמנקו אותנטי (בסביליה, חרס דה לה פרונטרה או בסקרומונטה שבגרנדה).

מידע מעשי

בפחות משעתיים חוצה הרכבת המהירה מתחנת אטוצ'ה במדריד את מרחבי קסטיליה הצחיחים ומגיעה לקורדובה. כדאי מאוד להזמין כרטיסים מראש באינטרנט באתר www.renfe.com/EN/viajeros/index.html. בהזמנה מראש, הכרטיסים נמכרים לעתים בחצי מחיר, וכרטיסי המחלקה ה"מועדפת", הכוללים ארוחה ומשקה, זולים מאלה הרגילים.

מומלץ מאוד לחוות את אנדלוסיה ברכב פרטי, וכל עיר מציעה סוכנויות להשכרת רכב. אם עומד לרשותכם פרק זמן קצר בלבד, מומלץ לא לנסות להקיף את המחוז כולו, שהוא הגדול בספרד, אלא לבחור פינה שלו: למשל העיר גרנדה והחוף שמדרום לה, או סביליה ועיירות ממזרח לה.

טיפ אחרון: אף שמלכודות תיירים קיימות, אל תפחדו מבית הקפה שבכיכר, הוא מצוין בדיוק כמו זה שבסמטה. אנדלוסיה לא מכרה את עצמה. היא חיה ואמיתית, ובזה קסמה.

שרי

אנדלוסיה היא מקור היין החזק האהוב בעולם כולו, ובמיוחד, משום מה, בבריטניה. בדמיון הקולקטיבי יש לשרי דימוי ברור: בקבוק כהה מלא במתיקות סמיכה. למעשה שרי הוא תרבות יינות שלמה וקשת של טעמים, החל ביין אמונטיאדו יבש וכלה ביין מנזניה לבן ותפוחי. כולם מיוצרים בדרום מערב אנדלוסיה, באחת משלוש ערי משולש השרי: חרז (Jerez de la frontera) , סנלוקר דה-ברמדה (San) ופוארטו סנטה מריה (el Puerto de Santa Maria). שלושתן ראויות לביקור, גם אם סנלוקר דה-ברמדה (Sanlucar de Barrameda) סובלת מבעיית יתושים כתוצאה מאזור ביצות הסמוך אליה, והביקור בה דורש הצטיידות הולמת.

ציר השרי

הגספצ'ו המקומי שונה מזה המקובל ביתר ספרד: אין בו מלפפונים. הוא גם אינו פופולרי במיוחד, בייחוד לא בהשוואה למרק הסלמורחו (salmorejo) שמוצאו בקורדובה: משחה סמיכה של עגבניות עם לחם מומס במים, שמן זית, חומץ ועם שום. במקומות מסוימים הסלמורחו סמיך כל-כך שקשה לחשוב עליו כמרק. הוא למעשה מעין "חומוס" ספרדי, שתענוג לנגב אותו עם לחם לבן.

אזור ההרים שמצפון למלגה מלא הפתעות קולינריות. כאן נפוצים התבשילים – מיני גולאשים של בשר ושל ירקות, שעליהם חולש תבשיל בשר שור מהולל. מי שמדמיין את הבשרים בספרד תלויים מהתקרה ומוגשים קרים, יגלה כאן עולם שלם של נזידים סמיכים ומשביעים. כאמור: אנדלוסיה היא פינה אחת של אירופה שבה ניתנת לכל אדם, גם אם כיסו צנום ביותר, האפשרות ליהנות ממיטב המאכלים. ארוחה לאדם במסבאה ממוצעת לא תעלה על 50 שקלים, כולל שתי בירות וקינוח.

הערות

[1] בשמו המדעי הוא נקרא Abies pinsapo,

[2] חשיבות אבן רושד:

היה מגדולי הפילוסופים המוסלמים, פירש את כתביו של אריסטו והשפיע רבות על תורת הרציונליזם במערב. תרם גם בתחומי הרפואה, האסטרונומיה, התיאולוגיה והמשפט המוסלמי.

נרדף על ידי השלטון המוסלמי המאוחר אך נותר דמות מופת להגות ולחקר השכלתני.