אקולוגיה של פפואה – גיניאה החדשה

פפואה גינאה החדשה – ממלכת המגוון הביולוגי של האוקיינוס השקט

כתב: גילי חסקין; ‏09/08/2025

למצגת כללית על טיול מקיף לפפואה-ניו גיני (המתן בסבלנות. המצגת כבדה ועולה לאט)

למצגת בנושא הגאורפיה של פפואה-גינאה החדשה

ראו קודם: הגיאוגרפיה של פפואה – ניו גינאה  ; פפואה ניו גינאה של ימינו   ;  ההיסטוריה של פפואה גינאה החדשה ; תרבות פפואה  גינאה החדשה ;  הדתות בפפואה גינאה החדשה

למצגת על המגוון הביולוגי של פפואה-גיניאה החדשה

בלב האוקיינוס השקט, על אי אחד המכיל רק אחוז אחד משטחי היבשה בעולם, מסתתר אוצר טבע בעל חשיבות עצומה – לא רק לתושביו, אלא גם למערכות האקולוגיות של כדור הארץ כולו. היערות והאוקיינוסים של פפואה גינאה החדשה מספקים שירותים סביבתיים חיוניים, כמו ויסות מחזור המים והפחמן, שאינם מכירים בגבולות מדיניים.

ביחד עם חבל פפואה המערבית שבאינדונזיה, היא יוצרת מרחב טבע טרופי עצום ממדים, שבו נותרו כ־5% מהמערכות האקולוגיות היבשתיות הטרופיות המקוריות והעשירות ביותר במגוון ביולוגי – מערכות שעדיין לא נגע בהן האדם. נתון זה מדהים במיוחד בהתחשב בכך ששטחה של פפואה גינאה החדשה מהווה פחות מאחוז אחד משטח היבשה העולמי, אך היא מחזיקה ביותר מ־5% מכלל המינים הידועים. תחומה כולל 4.5% מכלל מיני היונקים הידועים למדע, וכ־30,000 מיני צמחים וסקולריים.

הייחוד הבוטני של האי נובע משילוב בין שני מקורות עיקריים: פלורת גונדוואנה הקדומה שמקורה מדרום, ופלורה ממוצא אסייתי שהגיעה ממערב. שילוב זה מעניק למדינה קווי דמיון גם לאוסטרליה וגם למזרח אסיה, אך בו בזמן מצמיח ריבוי יוצא דופן של מינים אנדמיים – תוצאה של בידוד גאוגרפי בהרים, גיוון בתי גידול כתוצאה מטופוגרפיה ומקרקעות מגוונות, קצב גבוה של הפרעות טבעיות ביערות, ומשקעים נדיבים לאורך כל השנה, ללא עונת יובש מובהקת.

בגבולות המדינה חיים בין 15,000 ל־21,000 מיני צמחים עילאיים, כ־3,000 מיני סחלבים, 800 מיני אלמוגים, 600 מיני דגים, 250 מיני יונקים, 760 מיני עופות ו־8 מיני קנגורו עצים – מתוכם 84 סוגים אנדמיים לחלוטין. המערכות האקולוגיות מגוונות: מיערות שפלה ועד יערות הרריים ואזורים אלפיניים, ומשם לאזורי חוף המאכלסים כמה משטחי המנגרובים הבתוליים הגדולים בעולם.

הפראיות הזו נשמרה במשך אלפי שנים, בעיקר הודות להרים התלולים ולעומק הבלתי חדיר של אזורי הפנים, לצד צפיפות אוכלוסין נמוכה ושימוש בכלים מסורתיים בלבד – מגבלות שמנעו ניצול יתר של משאבי הטבע.

הצמחייה של פפואה גינאה החדשה היא פסיפס אקולוגי עשיר, שבו ניכרות השפעות בוטניות הן מאסיה והן מאוסטרליה. תוואי הקרקע המורכב והאקלים המשתנה יוצרים בתי גידול מגוונים ביותר. באזורים שנפגעו מפעילות האדם, ניתן למצוא מרבדי עשב נרחבים מסוג Imperata ו-Themeda, ולעיתים קני־סוכר טבעיים – Miscanthus בהרים ו-Saccharum במישורים – הגדלים בשדות שננטשו ל־10–15 שנים.

המדינה משתייכת לאזור הביוגאוגרפי האוסטרלאזי, הכולל את אוסטרליה, ניו זילנד, מזרח אינדונזיה וקבוצות איים נוספות באוקיינוס השקט, ובהן איי שלמה ואיי ונואטו.

יערות הגשם של גינאה החדשה הם השלישיים בגודלם בעולם ברצף השטח שלהם, והם מהווים מאגר טבע עצום שתורם ליציבות האקלים העולמית. הצומח בהם משתנה לפי הגובה: יערות שפלה, יערות הרריים נמוכים, יערות הרריים גבוהים ואזורים אלפיניים. יערות אלה אינם רק יופי נופי – הם מספקים מזון, חומרי גלם ומשאבים אקולוגיים לקהילות המקומיות. בשנת 2008 בלבד, הוערך שווי בשר הציד שהופק מהם בכ־26 מיליון דולר, וכ־500 מיני צמחים שימשו כמקור מזון.

ההגדרה הרשמית ל"יער" (נכון ל־2014) היא שטח של יותר מהקטאר אחד (4 דונמים), שבו עצים שגובהם מעל 3 מטרים וצמרותיהם מכסות לפחות 10% מהשטח. על פי סיווג זה, קיימים 13 סוגים טבעיים של יערות (בנוסף למטעים), ובהם "יער בגובה נמוך על רמות" (31.3%), "יער בגובה נמוך במישורים ובמניפות סחף" (24.7%), ו"יער הררי נמוך" (22.3%). נכון ל־2018, למעלה משלושה רבעים מהיערות הם עתיקים, 11.9% נכרתו באופן כבד, 0.2% באופן מצומצם, ו־7.9% הושפעו מחקלאות זמנית או מגינון.

לאורך חופי המדינה משתרעים כ־4,800 קמ"ר של מנגרובים, ובפנים הארץ – דקלי ניפה (Nypa fruticans) בעמקי נהרות גדולים, ודקל הסאגו באזורים פנימיים יותר. ברמות הגבוהות, מעל 1,000 מטר, מתפשטים עצי אלון, ארז אדום, אורן ובוקיצה. המדינה עשירה במיני זוחלים, דגים מתוקים ועופות, אך כמעט אין בה יונקים גדולים.

המדינה נכללת באזור הביוגאוגרפי "מלזיה", וצמחייתה דומה יותר לזו של מזרח אסיה מאשר לאוסטרלאזיה, אם כי יש יוצאים מן הכלל, בעיקר בגבהים. ארכיפלג בוגנוויל קשור מבחינה ביוגאוגרפית לשאר איי שלמה, ושונה משאר חלקי המדינה.

הגאולוגיה המורכבת והבדלים מקומיים חדים בטמפרטורה, במשקעים ובגובה יוצרים מגוון גדול של מיקרו־אקלים ושל בתי גידול מבודדים, שבהם חברות ייחודיות של בעלי חיים וצמחים. ניתן להבחין בין אזורי החוף, ההרים וקבוצות האיים כיחידות נפרדות.

ביער הגשם של פפואה גינאה החדשה מצויים מעל 2,000 מיני סחלבים, כ־2,000 מיני שרכים, יותר מ־700 מיני עופות, 600 מיני זוחלים ודו־חיים, ו־300 מיני יונקים. מאמינים כי המדינה היא ביתם של מינים רבים שטרם תועדו, כאשר מינים חדשים מתוארים באופן קבוע. פנים־המערב של המדינה נחקר במידה מועטה יחסית, אם כי קבוצות מסוימות כמו עופות גן וציפורי גן־עדן מוכרות היטב. אזורי ריכוז של מינים אנדמיים משתנים: מגוון החרקים והלטאות גבוה מצפון לרכס המרכזי, בעוד שמגוון חיות כיס, נחשים ודגים מתוקים הוא הגבוה ביותר מדרום לו, למשל בשפלת נהר פליי. מגוון הצפרדעים גבוה במיוחד בהרים, הן ביבשת והן בבוגנוויל, למעט חצי האי הואון שבו המגוון גדול במיוחד.

חלק ממיני החי של גינאה החדשה שייכים לאותן קבוצות טקסונומיות כמו באוסטרליה, ובכלל זה מיני יונקים כיסיים – קנגורו, פוסומים – שאינם מצויים בשום מקום אחר. בתחילת העשור השני של המאה ה־21 גילה מסע חקר בהובלה אוסטרלית שלושה מיני יונקים חדשים ביערות המדינה: וולאבי קטן, עכבר גדול־אוזניים ויונק כיס דמוי חדף. באותו מסע תועדו גם מינים נדירים נוספים, כגון קנגורו העצים טנקילה וקנגורו העצים ויימאנג.

האיים הגדולים בצפון־מזרח הם איים אוקייניים שמעולם לא היו מחוברים ליבשת, ולכן יש להם חי וצומח ייחודיים. קבוצות מינים מגוונות ביבשת עשויות להיות דלות באיים, ומינים מוכרים כמו ציפורי גן־עדן, עופות גן ומונוטרמים אינם קיימים בהם כלל. באיים אלו יש מינים אנדמיים משלהם, בהם עטלפי פרי וקבוצות צפרדעים ייחודיות. תפוצת המינים או היעדרה אינה מובנת במלואה, והיא נובעת ככל הנראה מהיסטוריה גאולוגית ומיכולת פיזור. האיים שבין חצי האי הואון לבין ניו בריטן משמשים כנתיב נדידה, ואילו האיים הקטנים בדרום־מזרח כנראה היו בעבר מחוברים ליבשת, וחי וצומח דומים מצויים בהם גם כיום.

פפואה גינאה החדשה מוקפת בלפחות 13,840 קמ"ר של שוניות אלמוגים – חלק בלתי נפרד ממשולש האלמוגים עתיר המגוון הביולוגי – אם כי חלקן עדיין לא מופו.

אוסטרליה וגינאה החדשה הן חלקים מהיבשת הקדומה גונדוואנה, שהחלה להתפצל לפני 65–130 מיליון שנה. אוסטרליה נפרדה סופית מאנטארקטיקה לפני כ־45 מיליון שנה. כל שטחי אוסטרלאזיה הם בית לצמחייה האנטארקטית – צאצאית של פלורת דרום גונדוואנה – הכוללת את עצי המחט פודוקרפוס וארוקריה, ואת הבוקיצה הדרומית רחבת העלים (Nothofagus), שעדיין מצויה בפפואה גינאה החדשה. היותה חלק מהאזורים הטרופיים הלחים אפשרה חדירה של צמחי יער גשם מהמזרח האינדומליי, שחצו מצרי ים צרים והתערבבו עם פלורות עתיקות מאוסטרליה ואנטארקטיקה. גינאה החדשה זוהתה כאי בעל המגוון הבוטני הגדול בעולם, עם 13,634 מיני צמחים וסקולריים ידועים.

חלוקה לאזורים אקולוגיים

פפואה גינאה החדשה כוללת כמה אזורים אקולוגיים יבשתיים:

1. יערות גשם בשפלה של איי האדמירליות (Admiralty Islands Lowland Rainforests) –קבוצת ארכיפלג המונה 40 איים, השוכנת בצפון גינאה החדשה באוקיינוס השקט הדרומי, כחלק מארכיפלג ביסמרק. לעיתים הם מכונים גם "איי מאנוס" (Manus), על שם האי הגדול ביותר בקבוצה. איים אלה, המכוסים ביערות גשם, מהווים את פרובינציית מאנוס – הפרובינציה הקטנה ביותר בשטחה והדלה ביותר באוכלוסייתה של פפואה גינאה החדשה, והיא משתייכת לאזור האיים של המדינה. שטחם הכולל של האיים הוא כ־2,100 קמ"ר, ובמפקד האוכלוסין של 2011 נמנו בהם 60,485 תושבים. רבים מהאיים הקטנים בקבוצת האדמירליטי הם אטולים בלתי מיושבים.

2. יערות גשם הרריים של רכס המרכז (Central Range Montane Rainforests) – ההרים הפנימיים של גינאה החדשה, הידועים גם בשם רכס המרכז (Central Range) או הקורדילרה המרכזית (Central Cordillera), הם שרשרת ארוכה של רכסי הרים באי גינאה החדשה, ובהם הפסגה הגבוהה באי – פונצ'ק ג'איה (Puncak Jaya) שבאינדונזיה, המתנשאת לגובה 4,884 מטרים (16,024 רגל), והיא ההר הגבוה ביותר באוקיאניה.

הרכס מאכלס עמקי נהרות בין־הרריים רבים, שחלקם תומכים בקהילות חקלאיות משגשגות. ההרים משתרעים בכיוון כללי ממערב למזרח לאורך האי, המחולק מבחינה פוליטית בין אינדונזיה במערב לפפואה גינאה החדשה במזרח. שרשרת ההרים נמתחת מהרי ויילנד (Weyland Mountains), שמתחילים ברג'נסי מפרץ וונדמה (Wondama Bay Regency) במערב, ועד לפרובינציית מילן ביי (Milne Bay) במזרח.

יערות הגשם הטרופיים הירוקים של פפואה גינאה החדשה יוצרים ניגוד חד לנופי הצחיחות של אוסטרליה הסמוכה.

3. מישורי עשב תת־אלפיניים של רכס המרכז (Central Range Sub-Alpine Grasslands).
4. יערות גשם הרריים של חצי האי הואון (Huon Peninsula Montane Rainforests).

חצי האי הואון הוא חצי אי גדול ומפורץ באי גינאה החדשה, השוכן בפרובינציית מורובה שבמזרח פפואה גינאה החדשה. הוא נקרא על שמו של החוקר הצרפתי ז'אן-מישל הואון דה קרמדק. את חצי האי שולטות שרשרות ההרים התלולים סרווגד (Saruwaged), פינסטרה (Finisterre) והר קרומוול (Cromwell Mountains)[1].

האזור ידוע במגוון הביולוגי העשיר שלו, עם שפע של מיני צומח וחי שאינם מצויים בשום מקום אחר בעולם. בשמורת הטבע של חצי האי הואון חיים מינים נדירים רבים, בהם קנגורו העצים של הואון וקנגורו העצים בעלי הגלימה הזהובה.

5. יערות גשם של ארכיפלג לואיזיאד (Louisiade Archipelago Rainforests). ארכיפלג לואיזיאד הוא שרשרת של עשרה איים געשיים גדולים, שלעיתים קרובות מוקפים בשוניות אלמוגים, ולצדם 90 איי אלמוגים קטנים יותר, השוכנים בפפואה גינאה החדשה.

הארכיפלג נמצא כ־200 ק"מ דרום־מזרחית לגינאה החדשה, ומשתרע על פני יותר מ־160 קילומטרים, בשטח ימי של כ־26,000 קמ"ר, בין ים שלמה מצפון לים האלמוגים מדרום. השטח היבשתי הכולל של האיים הוא כ־1,871 קמ"ר, כאשר האי ואנאטינאי (סודאסט) הוא הגדול מביניהם.

האיים רוג'יה, סאמראי ושריבה נמצאים בקרבת גינאה החדשה, בעוד שהאיים מיסימה, ואנאטינאי ורוסל שוכנים מזרחה יותר.

6. יערות גשם בשפלה של ניו בריטן–ניו אירלנד (New Britain–New Ireland Lowland Rainforests).
7. יערות גשם הרריים של ניו בריטן–ניו אירלנד (New Britain–New Ireland Montane Rainforests).
8. מנגרובים של גינאה החדשה (New Guinea Mangroves). המנגרובים של גינאה החדשה משתרעים על שטח של כ־26,800 קילומטרים רבועים, בעיקר באזורי שפכי הנהרות בחופה הדרומי של האי. זהו אזור המחיה בעל המגוון הרחב ביותר של מיני מנגרובים בעולם, והם מהווים בית גידול חשוב למגוון רחב של חיות בר. בחוף הצפוני של גינאה החדשה ניתן למצוא אזורי מנגרובים בשפכי נהרות הספיק והרמו, בצידו המזרחי של מפרץ צנדרווסיה, וכן במפרץ דייק אקלנד ובמצר וורד האנט. עם זאת, מרבית שטחי המנגרובים נמצאים בחוף הדרומי, לרבות בשפכי נהרות הפורארי, הקיקורי והפליי. בחלק מהאזורים, כגון הדלתה של נהר הקיקורי, המנגרובים גדולים וצפופים במיוחד.

מפרץ בינטוני שבמערב גינאה החדשה, הממוקם בין חצי האי ראש הציפור לחצי האי בומבראי, מכיל את השטח הרציף הגדול ביותר של מנגרובים באינדונזיה, והוא שני בגודלו בעולם רק לסונדרבאנס שבהודו ובבנגלדש.

9. יערות גשם בשפלה וביצות מים מתוקים בצפון גינאה החדשה (Northern New Guinea Lowland Rain and Freshwater Swamp Forests).
10. יערות גשם הרריים בצפון גינאה החדשה (Northern New Guinea Montane Rainforests).
11. יערות גשם של איי שלמה (Solomon Islands Rainforests). כולל את האי בוגנוויל ובוקה (Buka).
12. יערות גשם של דרום־מזרח פפואה
13. ביצות מים מתוקים של דרום גינאה החדשה
14. יערות גשם בשפלה של דרום גינאה החדשה
15. יערות גשם של איי טרובריאנד ( Trobriand Islands Rainforests). יערות הגשם של איי טרובריאנד הם אזור אקולוגי של יערות טרופיים רחבי־עלים לחים, בדרום־מזרח פפואה גינאה החדשה.

איי האזור האקולוגי הזה מנותקים מגינאה החדשה היבשתית מאז תקופת הפלייסטוקן המאוחרת, ורבים ממיני הצומח והחי בהם ייחודיים, בהם ארבעה מיני יונקים ושני מיני צמחי ציפורי גן־עדן. שטח האזור האקולוגי משתרע על כ־4,100 קילומטרים רבועים (1,600 מייל רבוע).

16. סוואנות ומישורי עשב של אזור הטרנס־פלאי (Trans-Fly Savanna and Grasslands). Zvu אזור אקולוגי בשפלה, השוכן בחוף הדרומי של אי גינאה החדשה, הן בצד האינדונזי והן בצד של פפואה גינאה החדשה. בשל האקלים המושפע מעונות מונסון ועונה יבשה, מישורי עשב אלה שונים מאוד מיערות הגשם הטרופיים המכסים את רוב שטח האי, ודומים יותר לנוף של צפון אוסטרליה, השוכנת מדרום.

עולם החי של פפואה-גיניאה החדשה

פפואה גינאה החדשה אינה רק גן עדן לבוטנאים – היא גם אחד האזורים העשירים והמגוונים בעולם מבחינת עולם החי. השילוב בין בידוד גאוגרפי, טופוגרפיה קיצונית, אקלים טרופי לח ומגוון בתי גידול – החל ממנגרובים וחופי אלמוגים ועד לפסגות אלפיניות – יצר תנאים אידאליים להתפתחות של עושר אדיר במינים, שרבים מהם אנדמיים ואינם מצויים בשום מקום אחר על פני כדור הארץ.

יונקים – בין עולם הכיסאים ליונקים קדומים

חלק גדול ממיני היונקים בפפואה גינאה החדשה שייך למשפחת יונקי הכיס, בדומה לאוסטרליה השכנה. כאן חיים קנגורו עצים (tree kangaroos), פוסומים וכיסאים נדירים אחרים, שחלקם מוגבלים לאזורים קטנים ומבודדים. אחד הסמלים הבולטים הוא קנגורו העצים טנקילה (Dendrolagus goodfellowi), מין בסכנת הכחדה קשה, והקנגורו ויימאנג (Dendrolagus pulcherrimus), שנחשב לאחד היונקים היפים בעולם.

בנוסף, האי הוא ביתם של מינים פרימיטיביים ועתיקים במיוחד, כמו המונוטרמים – יונקים מטילי ביצים – שאינם מצויים בשום מקום מחוץ לאוסטרליה וגינאה החדשה. עטלפי פרי (flying foxes) נפוצים מאוד ומשמשים גורם מאביק חשוב.

עופות – ממלכת ציפורי גן העדן

גינאה החדשה היא "עיר הבירה" של ציפורי גן העדן – משפחה מרהיבה של עופות ידועי שם ביופיים, בצבעיהם הבוהקים ובטקסי החיזור המורכבים שלהם. כ־38 מתוך 43 המינים הידועים בעולם מצויים כאן, בהם המינים האייקוניים כמו ציפור גן העדן ראג'יאנה (Paradisaea raggiana), שהיא גם הציפור הלאומית של פפואה גינאה החדשה. בנוסף להן, חיים כאן עופות גן (bowerbirds), המקימים "מבני חיזור" מעוטרים בקפידה, ומיני קזוארים גדולים – עופות חסרי יכולת תעופה אך חזקים ומסוכנים, שמזכירים את העבר הדינוזאורי של משפחתם.

זוחלים ודו־חיים – שליטי היערות והנהרות

האיים והיבשת מאכלסים מעל 600 מיני זוחלים ודו־חיים. בין הבולטים – נחשים גדולים כמו הפיתון של פפואה (Morelia amethistina), אחד הפיתונים הארוכים בעולם, לצד מינים רעילים כמו נחשי האלפית. תנינים חיים הן במים מתוקים והן בחופים – ובמיוחד תנין המים המלוחים (Crocodylus porosus), הגדול בעולם.

הדו־חיים מציגים ריבוי מדהים של מיני צפרדעים, במיוחד בהרים הגבוהים – אזור שבו התגלו בשנים האחרונות עשרות מינים חדשים למדע. ביניהן צפרדע הקטנה ביותר בעולם היא Paedophryne amauensis, מין זעיר ממשפחת ה־Microhylidae,

עולם המים – שונית אלמוגים ומגוון ימי

פפואה גינאה החדשה היא חלק ממשולש האלמוגים, אזור המגוון הימי הגדול בעולם. בשטח המים הכלכלי שלה נמצאים כ־800 מיני אלמוגים ויותר מ־600 מיני דגים, בהם דגי שונית צבעוניים, כרישים, מנטות וצבי ים. בחופים מצויים גם דגי ארואנה, מינים קדומים שנראים כאילו נלקחו מעידן הדינוזאורים.

אזורי ייחוד ואנדמיות

הבידוד של אזורים רבים במדינה – כמו רכסי ההרים הגבוהים או איים שמעולם לא היו מחוברים ליבשת – יצר ריכוזים ייחודיים של מינים. למשל, האיים בצפון־מזרח כמו בוגנוויל ובוקה חסרים לחלוטין יונקים כיסיים, אך עשירים במיני עטלפים ובדו־חיים שאינם מצויים ביבשת. לעומת זאת, מדרום לרכס המרכזי בשפלת נהר פליי, ניתן למצוא את המגוון הגדול ביותר של דגים מתוקים, חיות כיס ונחשים.

גילויים חדשים ואתגרים

עדיין יש אזורים שלמים – בעיקר בפנים־המערב – שכמעט ולא נחקרו. מסעות מחקר במאה ה־21 גילו מינים חדשים של יונקים, עופות, זוחלים וצפרדעים. עם זאת, חלק מהמינים כבר נמצאים בסכנת הכחדה בעקבות בירוא יערות, ציד מסחרי ושינויי אקלים.

פגיעה ושימור

עבור תושבי המדינה, הטבע איננו רק נוף או רקע – הוא יסוד הקיום . כ־79% מאוכלוסייתה תלויים במשאבים הביולוגיים לצורך קיומם הפיזי, הרוחני והחברתי. עבור קהילות רבות, אותם משאבים הם מקור למזון, חומרי בנייה, תרופות פשוטות ועצים לבניית קאנו. בעבר, בחברה המסורתית, הטבע נתפס כמתנה מאב קדמון – ומתוך כך זכה להוקרה ולכבוד. אולם בעשורים האחרונים, המשאבים הללו הפכו גם למנוע כלכלי מודרני: ניצולם לייצוא מהווה מקור הכנסה מרכזי עבור הכלכלה הלאומית.

אך המערכת האקולוגית העשירה ניצבת בפני איום הולך וגובר. יערות הגשם נתונים ללחצי בירוא מואצים – עקב הביקוש הגלובלי לעץ טרופי, כריתת שטחים נרחבים (בייחוד באזורים החופיים) להקמת מטעים, וזיהום שמקורו בפרויקטי כרייה. בין השנים 1972 ל־2002 ניזוקו או הושמדו כמעט רבע מיערות הגשם של פפואה גינאה החדשה, וכ־15% מהם נעלמו לחלוטין. כיום, עד רבע מהיערות הם ככל הנראה יערות שניוניים, הצומחים מחדש על שטחים שעובדו בעבר, כשמחזורי עיבוד מסורתיים מותירים את האדמה בורה לעיתים עד 50 שנה. במקרים אחדים, בירוא היער הוביל להיווצרות סוואנות – תופעה זרה למערכת האקולוגית המקומית.

התחזיות קודרות: אם המגמה הנוכחית תימשך, למעלה ממחצית מהיערות שהיו כאן ביום שבו קיבלה פפואה גינאה החדשה את עצמאותה מאוסטרליה בשנת 1975 – ייעלמו עד תוך מספר שנים.

יערות הגשם, שהיו במשך אלפי שנים מגן עדן ביולוגי ומקור חיים לתושביהם, עלולים להפוך לעוד פרק אזהרה בספר ההיסטוריה של ההרס הסביבתי האנושי.

הערות

[1] העיר הגדולה הקרובה ביותר היא בירת פרובינציית מורובה, לה, מדרום, בעוד שעל החוף הצפוני שוכנים יישובים כמו פינשחפן (Finschhafen) – עיירה גרמנית לשעבר, ואסו (Wasu) שהיא בירת המחוז, מאלאלאמאי (Malalamai) וסיידור (Saidor) שבה נמצא שדה תעופה מתקופת מלחמת העולם השנייה.

חצי האי הואון הוא בית למגוון רחב של קהילות ילידיות, שכל אחת מהן שומרת על תרבותה ומסורותיה הייחודיות.