קינה על עוטף עזה

7 באוקטובר 2023; שמחת תורה תשפ”ד.

ראו גם, באתר זה: הילדים של מספחת ביבס, החטופים.

עוֹטֵף עַזָּה / גילי חסקין

הוֹ הַהֵלֶךְ, אֶת הַקַּו הַזֶּה אַל תַּעֲבֹר,

מוּל עוֹטֵף עַזָּה עֲמֹד, עֲצֹר!

אַל תָּעֵז לִדְרֹךְ עַל הָאֲדָמָה,

עַל שֶׁפַע הַיֶּרֶק שֶׁהָפַךְ לִשְׁמָמָה.

הַקְשֵׁב לַדְּמָמָה הַזּוֹעֶקֶת מֵהַבָּתִּים,

זְעַק בִּמְלֹא גָּרוֹן לְזֵכֶר הַמֵּתִים.

זְכֹר אֶת טֶבַח שִׂמְחַת תּוֹרָה,

חַג שֶׁהָפַךְ לַשַּׁבָּת הַשְּׁחוֹרָה.

הַבֵּט בַּנִּירִים שֶׁנִּסְתְּמוּ בְּנַחֲלֵי הַדָּם.

בַּיְּלָדִים שֶׁנִּגְדְּעוּ בְּרֵאשִׁית צְמִיחָתָם..

בָּרֵעִים שֶׁגָּוְעוּ בִּמְסִבַּת הַטֶּבַע,

בְּחִוְרוֹן הַמָּוֶת שֶׁהֶחֱלִיף אֶת הַצֶּבַע.

בְּאֵלּוּ שֶׁלָּחֲמוּ בְּקוֹמָה זְקוּפָה,

וְלֹא עָמְדוּ בִּפְנֵי הַסּוּפָה.

הַפַּרְצוּפִים הַבּוֹכִים וְהַדּוֹמְמִים.

בְּאִבחַת חֶרֶב נִגְדְּעוּ הָעֲלוּמִים,

מִכֹּל מָקוֹם נִבָּטִים אֵלֵינוּ הַחֲלָלִים,

זִכְרָם נִכָּר בִּצְלָלִים מְאַיְּמִים.

כִּתְמֵי עָשָׁן מַכְתִּימִים אֶת הַקִּירוֹת,

רֵיחוֹת שֶׁל מָוֶת, וּשְׁאַר זְוָעוֹת.

הַבָּתִּים שׁוֹמְמִים, הַקִּירוֹת דּוֹמְמִים

הַדָּם עֲדַיִן מָרוּחַ עַל הַכְּתָלִים

בַּמָּקוֹם בּוֹ פַּעַם פָּרְחוּ חֲלוֹמוֹת.

רֵיחַ שֶׁל פִּיחַ וְצַחֲנוֹת גְּוִיּוֹת

חֲלוּצִים שֶׁהִכּוּ שָׁרָשִׁים בָּאֲדָמָה

הִפְרִיחוּ אֶת הַשְּׁמָמָה.

מֵעֵבֶר לַגְּבוּל בְּנֵי עֲרָב וּפְלִשְׁתִּים

שְׁלִיחֵי שָׂטָן פָּרְעוּ בַּמִּתְיַשְּׁבִים

כְּרֵסוֹת מְבֻקָּעוֹת, נָשִׁים מְחֻלָּלוֹת

נְעָרוֹת זוֹעֲקוֹת

תִּינוֹקוֹת נִטְבְּחוּ בַּעֲרִיסוֹתֵיהֶם,

עוֹלְלִים רֻטְּשׁוּ בְּמִטּוֹתֵיהֶם.

יִשְׂרָאֵל שֶׁאָהַבְנוּ, פַּרְצוּפִים יָפִים,

רָאשֵׁיהֶם עַל הַקַּרְקַע מִתְגּוֹלְלִים עֲרוּפִים.

זָקֵן שֶׁנִּגְרָר אֶל מֵעֵבֶר לַגָּדֵר,

פּוֹעֵל שֶׁרֹאשׁוֹ רֻטַּשׁ בְּמַעְדֵּר.

רוֹבִים, לַפִּידִים, סַכִּינִים וְקַרְדֹּם,

חֶבֶל אֶרֶץ פּוֹרֶה, שֶׁהָיָה לְגַרְדּוֹם.

עֻבָּר שֶׁנִּקְרַע מֵרֶחֶם אִמּוֹ,

פָּעוֹט שֶׁנִּרְצַח בַּאֲבִיב חֶלְדּוֹ.

יְלָדִים שֶׁנּוֹעֲדוּ לְאוֹר וּפְרָחִים,

חַיֵּיהֶם נִקְטְפוּ בְּכַמָּה מַטָּחִים.

זְקֵנִים שֶׁהִתְחַבְּאוּ מִתַּחַת לַמִּטָּה

וּבְמוֹ עֵינֵיהֶם חָזוּ בַּשְּׁחִיטָה.

צְפוּ בְּמַחֲזֶה מָלֵא אֵימָה,

חֲלוֹמוֹתֵיהֶם, עִמָּם, קְבוּרִים בָּאֲדָמָה.

לְנֶגֶד עֵינַי עֵצִים שֶׁמֵּתוּ זְקוּפִים,

אָזְנַי מִצְטַלְצְלוֹת מִיִּלְלוֹת הַחֲטוּפִים

לֹא חַיּוֹת שׁוֹחֲרוֹת לְטֶרֶף,

אֶלָּא מִפְלָצוֹת זוֹרְעוֹת הֶרֶס

הַשִּׂנְאָה נָשְׁבָה כְּרוּחַ פְּרָצִים

נִכֶּרֶת בְּבֵיתָם הַנִּתָּצִים.

שִׁכּוֹרִים מֵאֵיבָה, חַפִּים מִנִּיצוֹץ אֱנוֹשִׁי.

וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֶת נַפְשִׁי.

לַכְּאֵב הַזֶּה לֹא תִּהְיֶה תְּרוּפָה

אֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן לְהוֹלִיךְ אֶת הַחֶרְפָּה.

הִצְטָרֵף אֵלַי לִבְכִי מַר

עַל מָה שֶׁעוֹלֵל הָאוֹיֵב הָאַכְזָר.

לְנֶגֶד עֵינֵינוּ פְּרָעוֹת תַ”ח וְתַ”ט

חֶזְיוֹן אֵימִים שֶׁל מְאֹרְעוֹת תַּרְפָּ”ט.

לִבִּי מֵת, יָבְשׁוּ הַדְּמָעוֹת בְּעֵינַי.

רָפוּ יָדַי, אֵין תְּפִלָּה בִּשְׂפָתַי.

מַבִּיט לַשְּׁחָקִים, זוֹעֵק אַלְלַי,

שָׁמַיִם, בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלַי.

שַׁעֲרֵי עַזָּה כָּבְדוּ עַל כְּתֵפֵינוּ,

נוֹכַחְנוּ בְּאָזְלַת יָדֵינוּ.

מְנַסֶּה לְהַחְנִיק קְלָלָה,

שׁוֹאֵל בְּחָרוֹן, “הֵיכָן הַמֶּמְשָׁלָה”?

הֵיכָן הַחַיָּלִים גִּבּוֹרֵי הַחַיִל”

אֵיפֹה הֲיִיתֶם בְּאוֹתוֹ הַלַּיִל?

אֲנָשִׁים שֶׁשָּׂמוּ בָּכֶם מִבְטָחִים,

בֵּינֵינוּ כְּבָר אֵינָם מְהַלְּכִים.

צָבָא מָלֵא אֱיָל וְעֹז

לֹא הָיָה לְהָגֵן עַל נִיר עֹז.

הֲקַמְתֶּם גָּדֵר, בְּנִיתֶם מָעוֹז,

נַחְשׁוֹל הָאֵימִים יִבֵּשׁ אֶת נַחַל עוֹז.

לֹא הָיָה צֶדֶק מִתַּחַת לָרָקִיעַ,

בִּמְקוֹמוֹ מַלְאַךְ הַמָּוֶת הִגִּיעַ.

הֵיכָן הָיָה הַיּוֹשֵׁב בַּמְּרוֹמִים?

אֵיפֹה הָאֵל מָלֵא רַחֲמִים?

מַדּוּעַ לֹא הֵחִישׁ פְּעָמָיו?

מַדּוּעַ הִרְשָׁה לִרְצֹחַ אֶת בָּנָיו?

אָמַרְתָּ “אֶל הַנַּעַר יָדְךָ אַל תִּשְׁלַח”,

וְכָעֵת נָדַמְתׇּ, לֹא נִסְלַח וְלֹא נִשְׁכַּח.

אַתָּה שֶׁהֵגַנְתָּ עַל הַנַּעַר יִצְחָק,

לֹא רִחַמְתָּ עַל נִיר יִצְחָק.

הַלֵּב דּוֹרֵשׁ נְקָמָה.

בִּשְׁמָם שֶׁל אֵלּוּ שֶׁטְּמוּנִים בָּאֲדָמָה.

מֵעֹמֶק הַלֵּב יוֹצֵאת שְׁאָגָה,

עַל מָה שֶׁאֵרַע בְּעִיר הַהֲרֵגָה.

לְהִלָּחֵם כֹּל עוֹד יִהְיֶה בִּי כּוֹחַ,

נִשְׁבַּעְתִּי לִזְכֹּר וְדָבָר לֹא לִשְׁכֹּחַ.