גילי חסקיןאֲנִי גִּיטָרָה / גילי חסקין
אֲנִי הַגִּיטָרָה שֶׁנִּיגְּנָה לָךְ שִׁירִים,
סִיפְּרָה עַל פְּרָחִים וְעַל צִפּוֹרִים,
שָׁרָה עַל יוֹפְיוֹ שֶׁל הָהָר,
וְעַל דְּמָמָתוֹ הָעֲמֻקָּה שֶׁל הַמִּדְבָּר.
עַל הַחֲסִידוֹת שֶׁבַּשְּׁחָקִים,
עַל מְקוֹמוֹת מְרוּחָקִים,
שַׁרְתִּי לָךְ שִׁירֵי אַהֲבָה,
פַּעַם בְּקוֹל תְּרוּעָה, פַּעַם בִּיבָבָה.
תָּמִיד הָיִיתִי בְּמַצַּב הָכֵן,
לְהַבִּיט בָּךְ וּלְנַגֵּן.
דִּמְעוֹתַי מְסַמְּאוֹת אֶת הָעֵינַיִם,
כָּל כָּךְ רָצִיתִי לְנַגֵּן בִּשְׁנַיִם.
בְּרִגְעֵי יֵאוּשׁ, רָטְטוּ וְדָמְמוּ,
בְּכָל פַּעַם שֶׁקָּרַבְתְּ, פָּתַחְתִּי בְּשִׁירָה,
וּכְשֶׁהָלַכְתְּ, מֵיתָר אֶחָד נִקְרַע.
יָצָאתִי אֶל הַמִּדְבָּר עִם מֵיתָר אֶחָד בִּלְבַד,
נִיגַּנְתִּי מוּל הַשְּׁמָמָה, לְבַד.
מֵיתָר גַּלְמוּד, אַחֲרוֹן,
שֶׁהִצְלִיחַ לְנַגֵּן בִּמְלוֹא גָּרוֹן,
עַל חוֹלוֹת, עַל סְלָעִים, עַל נְחָלִים,
עַל מֶתֶק שְׂפָתַיִךְ, עַל עִלּוּסִים.
קָרָאתִי לָךְ לָשׁוּב, בִּזְעָקָה, בְּשִׁירָה,
אַךְ גַּם הַמֵּיתָר הָאַחֲרוֹן נִקְרַע.
הֶחְלַטְתְּ לְוַתֵּר,
הַגִּיטָרָה לֹא מְנַגֶּנֶת יוֹתֵר.
