מרצה: גילי חסקין
מצרים העתיקה היא תופעה רבת עצמה מצרים מפילה תדהמה על המבקר בה, על המונומנטים רבי העצמה שנבנו ונחצבו על אדמתה. מצרים על חמשת אלפי שנות ההיסטוריה שלה, נודעה כבר בעולם העתיק בחכמתה, בכישרונה, בצבאה, במוסדות השלטון שלה, בפיסול, בכתיבה ובאומנות שלה. המצרים בססו את עיקרי תרבותם דורות רבים לפני שעשו זאת אבותינו העברים, קל וחומר היוונים.
לפני למעלה מ-10000 שנה החל האדם להתיישב בעמק שיצר הנילוס. הצורך להתארגן נגד הנהר ושיטפונותיו, גרם למצרים הקודמים להתאחד וליצור לעצמם מדינה ובהמשך גם אימפריה. בזכות כישרונה הארגוני, עלה בידי מצרים להקים מדינה איתנה. ליצירתה של מצרים התלוותה תופעת הכתב, תנאי מוקדם והכרחי ליציר שלטון ריכוזי מצליח.
הצורך לחלק את הקרקעות מחדש, לאחר ההצפה, מדי שנה, זירז את התפתחות המתימטיקה. הצורך לגבות מסים גרם להופעת הכתב.. הגיאוגרפיה השונה הולידה שתי מדינות: מצרים תחתית, סביב הדלתה ומצרים העילית, לאורך עמק הנילוס. אולי זהו המקור לשמה של מצרים בעברית.
בשנת 3100 אוחדו שתי המדינות למדינה אחת. מאז, בכל פעם שקם שליט חזק, הוא הצליח לאחד את מצרים ולהתגאות בכך. כאשר מצרים נחלשה, התפורר גם התפר שבין שתי המדינות. תוך זמן קצר התפתחה אדריכלות רבת עצמה. הבנאים המצרים עברו מלבנים שרופות לבניה באבן והאמנות לא פיגרה אחרי האדריכלות. פסלים גילפו באבן צלמי ענק של אלין או שליטים, ציירים כיסו את כותלי המקדשים בתמשיחי קיר מרהיבים. ההיסטוריון היווני הגדול הרודוטוס, ערך מסע מקיף במצרים במאה החמישית לפניה ספירה. הוא שטבע את מטבע הלשון: “מצרים היא מתנת הנילוס”. הוא כתב בהתלהבות על “פלאים אשר אין כמספרם בשום ארץ אחרת ומפעלות גדולים להתפאר אשר תקצר הלשון מלתאר”.
הרצאה זו תעסוק במצרים העתיקה בלבד: החל מהפירמידות של גיזה, שהיו מבני קבורה מונומנטליים, דרך קברי האצילים, העשירים בתבליטים המתארים את חיי היום יום. נתבונן בספינקס, שומר פתח המתים של גיזה. נמשיך ללוקסור שבמצרים עילית. שם נוכל לבקר במקדשי כרנך ולוקסור , מקדשי החיים שבגדה המזרחית של הנילוס ונבקר במקדשי המוות שבגדה המערבית – ארץ המתים. דרך הציורים והפסלים נלמד על האלים, על המיתוסים ועל חיי היום יום.
להרצאה כללית על מצרים. ישן וחדש לאורך הנילוס
