גילי חסקיןמערך הרצאה: שלוש הגיאנות – סורינאם, גיאנה וגיאנה הצרפתית
ערך: גילי חסקין; 23-09-25
פתיחה
הצגת המושג "הגיאנות" – רצועת חוף בצפון־מזרח דרום אמריקה, בין האמזונאס לאוקיינוס האטלנטי.
הקשר לגינאה שבמערב אפריקה.
הצגת שלוש הישויות הפוליטיות:
- סורינאם – לשעבר הולנדית, עצמאית מ־1975.
- גיאנה – לשעבר בריטית, עצמאית מ־1966.
- גיאנה הצרפתית – עדיין מחוז מעבר לים של צרפת.
חלק א: פני השטח והגיאוגרפיה
- הקו החופי – צר, חולי, ביצתי; מתאים לגידולי סוכר ואורז (הבסיס לקולוניזציה).
- הפנים – יערות גשם טרופיים עצומים, כ־80–90% מהשטח, כמעט בלתי מיושבים.
- הרי השולחן (Tepuis) – נופים ייחודיים, איים ביולוגיים של מינים אנדמיים.
- נהרות גדולים – אסיקיבו, קורנטיין, מרוני; צירי תחבורה וגבולות טבעיים.
חלק ב: יערות הגשם והטבע
מגוון עצום: מאות מיני יונקים, ציפורים, דגים, חלקם אנדמיים.
שמורות טבע – קאיוטור בפארק הלאומי (גיאנה), שמורת סנטרי (סורינאם), שמורת טומוק־אפטאי (גיאנה הצרפתית).
סוגיות שמירה מול כריתת יערות, כרייה (זהב, בוקסיט) ודיג.
חלק ג': תולדות האזור
העמים הילידים
אוכלוסיות אמרינידיות קדומות – אראוואקים (Arawak), קריבים (Caribs), וואיאנה (Wayana), וקבוצות נוספות.
תרבות המבוססת על דיג, חקלאות ימאית (Cassava), צייד ונהרות כציר תחבורה מרכזי.
מגע ראשון עם האירופים – התנגשויות, בריתות, ירידה דמוגרפית חדה עקב מחלות ושיעבוד.
2. תחילת הקולוניאליזם
המאה ה־16–17: ספרדים ופורטוגלים רואים באזור "טריטוריה ספרדית", אך אינם מיישבים באופן מסיבי.
חדירת מעצמות צפוניות: הולנד, בריטניה וצרפת מייסדות מושבות לאורך החוף.
גיאנה הבריטית, ההולנדית והצרפתית מתגבשות ליחידות קולוניאליות נפרדות.
כלכלה קולוניאלית ונטיעת מטעים
הקמת מטעי סוכר, קפה וקקאו – מנועי הכלכלה המרכזיים.
תלות בשווקים האירופיים.
פיתוח נמל ג’ורג’טאון (בגיאנה הבריטית) ופרמאריבו (בסורינאם).
גיאנה הצרפתית פחות משגשגת – אקלים, מחלות וכישלונות התיישבות חוזרים.
העבדות והעבודה הכפויה
יבוא עבדים אפריקאים בהיקף רחב.
דיכוי, מרידות עבדים ויצירת קהילות מרונים (Maroons) ביערות הפנימיים.
השפעות תרבותיות: שפות קריאוליות, מוזיקה, דתות סינקרטיסטיות.
ביטול העבדות והבאת עובדים חוזיים
ביטול העבדות במאה ה־19 (בריטניה – 1834; צרפת – 1848; הולנד – 1863).
הבאת פועלים מהודו, ג’אווה (אינדונזיה), סין ולבנון.
יצירת פסיפס אתני ייחודי.
6. המאות ה־19–20: שינויים כלכליים ופוליטיים
גילוי בוקסיט, זהב ומשאבים נוספים.
גיאנה הצרפתית הופכת למושבת עונשין ("גולאג" צרפתי) עם האי השטן (Îles du Salut).
מאבקים לעצמאות:
גיאנה הבריטית – עצמאות ב־1966.
סורינאם – עצמאות ב־1975.
גיאנה הצרפתית נשארת מחוז מעבר־לים של צרפת
ימינו: זהות, חברה ואתגרים
גיאנה – עצמאות אך עם קשיים כלכליים, פוליטיים ואתניים.
סורינאם – מעבר לדמוקרטיה, משברים כלכליים, שחיתות.
גיאנה הצרפתית – שייכות לאיחוד האירופי אך תלות בפריז; אתגרי הגירה, תעסוקה וזהות תרבותית.
כל שלוש הגויינות – פסיפס תרבותי רב־אתני; שילוב מורכב בין ילידים, אפריקאים, צאצאי מהגרים אסייתיים וקהילות אירופיות.
חלק ד: העמים והאתנוגרפיה
אוכלוסייה ילידית – קאריבים, ארוואקים, וייאנה. עדיין קיימים כפרים מסורתיים לאורך נהרות העומק.
מורשת העבדות – אפריקאים משועבדים שהובאו לשדות הסוכר.
מרונים – צאצאי עבדים נמלטים שייסדו קהילות חופשיות בג'ונגלים.
הגירה אסייתית – הודים (Hindustani), ג'אוונים, סינים.
אירופים – הולנדים, בריטים, צרפתים, ושילוב עם קבוצות מקומיות.
הקהילה היהודית בסורינאם
חלק ד: חברה ותרבות – המפגש הבין־תרבותי
אתנוגנזה – זהות חדשה הנוצרת מהשילוב: קריאוליות – תרבות עירונית אפרו־אירופית.
זהויות "היברידיות" – ערבוב הודי־אפריקאי, ג'אווני־קריבי, צרפתי־קריאולי.
מוסיקה:
- קאסֵקו (סורינאם) – קצב שמח המשלב אפריקאי, הודי ואירופי.
- קליפסו (גיינה) – מקצב קאריבי עם טקסטים סאטיריים.
- סוקה ורגאיי – פופולריים במיוחד בערים.
- מוסיקה ג'אוונית וסגנונות הודים (טאבלה, צ'וטני).
פולקלור וחגים:
קרנבל בגיאנה הצרפתית – אחד הססגוניים בעולם.
חגים הינדיים (דיוואלי, חוסאי) בסורינאם וגיאנה.
פסטיבלים מרוניים – ריקוד ותיפוף.
חלק ה: אוכל כראי של תרבויות
השפעות אפריקאיות – תבשילי אורז, קדירות דגים עם פלפלים חריפים.
השפעות הודיות – רוטי, קארי, סמוסות.
השפעות ג'אווניות – נאסי גורנג, באמי.
אירופאיות – לחמים, מתוקים, מאפים הולנדיים וצרפתיים.
קריאוליות ייחודית – ערבוב של כל הנ״ל.
סיכום
שלוש הגיאנות – חבל ארץ קטן אך רווי מגוון ביולוגי ותרבותי יוצא דופן.
מפגש ייחודי של נופים דרמטיים, יערות גשם בתוליים, עמים ילידיים, צאצאי עבדים, מהגרים אסיאתיים ואירופים.
התוצאה – פסיפס מרתק של זהויות, מוסיקה, פולקלור ואוכל.
מסר מסיים: שלוש הגיאנות הן דוגמה חיה לכך שהשוליים של העולם הקולוניאלי הפכו לצומת תרבויות מרתק, שמומלץ מאוד להכיר ולבקר בו.