מדגסקר: שדירת עצי הבאובב

כתב: גילי חסקין, אוגוסט 2023

ראו קודם, באתר זה : מבוא לטיול במדגסקר ; מבוא לטבע ולאקולוגיה של מדגסקר ; הפלורה של מדגסקר

ראו גם: מדגסקר: רשמי סיור. כתבה ראשונה בסדרה.

מדגסקר: רשמי סיור – כתבה שניה בסדרה

מדגסקר : רשמי סיור – כתבה שלישית בסדרה.

לאלבומי תמונות:

תמונות מטיול במערב מדגסקר

תמונות מטיול במזרח מדגסקר

תמונות מטיול בדרום מדגסקר.

להרצאה על מדגסקר

אחת האטרקציות המפורסמות במדגסקר, היא שדירת עצי הבאובב, ממערב למורונדובה (Mornindova), שבמערב מדגסקר, זוהי לתחושתי התמונה המצולמת ביותר הטיול באי

מיד עם הגיענו למורונדובה, שעטנו בג'יפים מזרחה ואחר כך צפונה, כדי לחזות בפלא. עצים עבי גזע, שענפיהם נראים כשורשים וגורמים לחשוב לרגע, שמדובר ב"עץ הפוך". השמים הכחולים המוכתמים נעננים, היוו אטרקציה בפני עצמה ותפאורה מושלמת לעצי הבאובב. ממזרח לשדרה, יש מקווה מים רדוד, מכוסה בנופרים פורחים, המעניקים לו מראה של מרבד צבעוני.

התבוננו בעצים שהשתקפו במים ובשמים ששינו את צבעם מרגע לרגע והעניקו למראה נופך ורדרד, שחיש קל התחלף לכתום עז. מפעם לפעם חלפו כמה מקומיים, בני שבט הסקלבה (Sakalava), שהעצים העניקו להם רקע מרהיב. משמעות שמם היא "האנשים של הבקעות הארוכות" . הסקלסבה טוענים שהם צאצאים לראשוני התושבים במדגסקר, שהגיעו מאינדונזיה של ימינו, בראשית המאה הרביעית לספירה, שכעבור כמה מאות שנים, התמזגו בהם בני באנטו האפריקאיים[1]. הם בני אחת הקבוצות הקטנות במדגסקר, ומהווים רק 6% מהאוכלוסייה.

הבָּאוֹבַּבּ (Baobab), המוכר גם בשמו המדעי "אדנסוניה" (Adansonia), על שם הבוטניקאי הצרפתי מישל אדנסון (Michel Adanson), הוא העץ ה"פוטוגני" ביותר באי הענק, המפורסם בצמחיה המיוחדת שלו. כאן הוא נקרא 'רניאלה (Reniala), שפירושו "אם היער". בעוד שבאפריקה כולה, יש רק מין אחד של באובב – אדנסוניה מאוצבעת (Adansonia digitata) . זהו המין המפורסם ביותר. שבעה מינים שונים שלו חיים במדגסקר. בנוסף לאדנסוניה מאוצבעת, עוד שישה מינים הם אנדמיים לאי. אחד מהם – Adansonia grandidieri- מככב בשדרה המפורסמת.

מין אחד חי באוסטרליה. נשאר שם מייבשת העל גונדוונה ונדד עם הייבשת.

ראו באתר זה: מבוא לטבע ולאקולוגיה של מדגסקר

העץ האוסטרלי נקרא שם "בואב" (Boab) ומהוה את ה"אייקון" של אזור קימברלי (Kimberley). הבואב אינו בררן במיוחד לגבי האדמה שבה הוא גדל; הוא מנקד גבעות מאבן חול ומישורים חוליים, מדרונות בזלת ורכסי אבן גיר חדים המתפרסים על פני דרום קימברלי. במערב ובמזרח קימברלי הצחיחים למחצה, הוא ניצב בודד, או בקבוצות קטנות,  לצד פלגים ולגונות.

הבאוב נמצא בגובה שפני הים ועד לגבהים של כ-300 מטר. מקום החיות של הבואב, משתרע עד הנהרות ויקטוריה ופיצמוריץ (Fitzmaurice) שבטריטוריה הצפונית של אוסטרליה, אך לא רחוק יותר מזרחה. האבוריג'ינים נהגו לאכול את העיסה ואת הזרעים. גם שורשי השתילים והעלים הצעירים של העץ ניתנים לאכילה. סביר להניח שהשם הנפוץ 'בואב', הוא למעשה השחתה של 'באובב', מילה ערבית ממוצא אפריקאי שפירושה 'אב של הרבה זרעים[2]'.

הדיווח הראשון על הבאובב האפריקאי, הגיע לאירופה ולמזרח התיכון, במאה ה-14, מיומנו של הנוסע הערבי המפורסם אבן בטוטא[3]. הראשון שמסר תיאור בוטני היה פרוספרו אלפינו (Alpino), שב-1592 נתקל בפרי שהגיע למצרים באופן לא ברור, עליו כתב בספרו "התרופות המצריות" (De medicina Aegyptiorum). שם העץ מגיע כנראה מהביטוי "בו-היבאב", שמשמעו בערבית "פרי מרובה זרעים"[4].

הבאובב הוא עץ ממשפחת הבומבקיים (Bombaceae), בסדרת החלמיתאים והוא גדל באזורי סוואנה יבשים. נחשב לאחד מסוגי העצים הגדולים בעולם. אמנם גובהו, רק לעתים יכול להגיע עד ל-30 מטרים (כגובה בניין בן 10 קומות). אולם גזעו – הנבוב על פי רוב- מגיע לקוטר של 15 מ' ואמירו העצום, לקוטר של 40- 50 מ'. גזעו הרחב משמש לאגירת מים במהלך עונות הגשם, בהם משתמשים הילידים במהלך עונות היובש. בשנים שחונות, מרבים הפילים להרוס את הגזעים על ידי מציצת המים מהם.

מספרים כי העץ יכול להגיע לגיל של למעלה מאלפיים שנה. מספרים על עץ שגדל בזמביה והגיע לגיל של 2,450 שנה, כאשר מת בשנת 2011. אולם, בהיעדר טבעות שנתיות, כפי שקורה במרבית העצים הטרופיים, אין אפשרות לוודא את גילו בבחינה מדעית. עלי העץ גדולים ומאוצבעים והם נושרים בעונה היבשה.  פרחי הבאובב הפ לבנים וגדולים (30-20 ס"מ), בעלי ריח מתקתק, ערוכים אחד אחד בחיקי העלים; נפתחים בלילה ומתים עד הזריחה.

אחרי שהפרחים גדלים, הם מניבים פירות הדומים במראם לדלויים כדוריים, או מאורכים ומשולשלים כלפי מטה. קליפתם מעוצה ותוכם קמחי ומרובה זרעים. הפרי בעל קליפה קשה, ובתוכה, ספוג במרקם קלקר, בתוכו זרעים שחורים עם צפחה לבנה. הפירות הם מאכל אהוב על קופים, ולכן זכה העץ לכינוי "עץ לחם הקופים". אם כי נאכל גם על ידי הילידים[5].

הבאובב הוא אחד הצמחים השימושיים ביותר. כמעט אין חלק מהעץ שאיננו בר-שימוש. העץ הקל משמש את הילידים כחומר לבניית סירות, וסיביו החזקים מהווים חומר לחבלים ולאריגים. גזעו העבה, שאותו ניתן לרוקן מבלי לפגוע בעץ, משמש לאחסון מים. לעליו ולשורשיו יש שימושים רפואיים, בעיקר כמרפא לכאבי חזה ובטן. עלים צעירים משמשים למרק. במערב אפריקה, בעיקר במאלי, מייבשים את העלים הצעירים וטוחנים לאבקה, שנקראת "ללו" (lalo) והיא נמכרת בשווקים רבים במערב אפריקה. העלים משמשים, בצפון ניגריה, להכנת מרק, שנקרא "מיאן קוקה" (Miyan Kuka) והוא עשיר במינרלים ופיטוכימיקלים[6].  בקאבו ורדה הם מסמלים את נשמת האומה[7].

המוהל המופק מן הגזע משמש להכנת משקאות. מקליפתו הסיבית ניתן לטוות חוטים ולארוג חבלים. הקליפה מספקת חומר ריפוי שנקרא אדנסונין, שפעולתו מנוגדת לפעולת הסטרופנין[8]. השרף של העץ הוא דבק יעיל. הפירות בעלי הצורה המיוחדת הם חומר גלם לעבודות אמנות. מצפחת הזרעים הטחונה עושים תרכיז למשקה מרענן, מתוק ולימוני, ומהזרעים עצמם מפיקים שמן. הזרעים שבתוך הפירות, טריים או קלויים, הם מקור מזון זמין, טעים ובריא[9].

לגזעו העבה, נמצאו לבאובב גם שימושים פחות צפויים. כאשר הגיעו לאוסטרליה ראשוני המתיישבים הלבנים, הם ניצלו את החללים שבגזע כתאי מעצר – האסירים הושמו בתוך העץ וסורגי ברזל נקבעו בפתח באפריקה, לעומת זאת, הפכו כמה עצים גדולים במיוחד לפאבים, כשבחלקם יכולים לשבת יותר מעשרה אנשים[10].

בספר "בארץ לובנגולו מלך זולו" של נחום גוטמן, מסופר כי: "…שמונים איש יחד לא יוכלו לחבק את הגזע. מראו ככרובית ענקית. העצים הגדולים עומדים בודדים בתוך הערבה או בתוך יערות השיחים. הם משמשים מקומות פגישה לכל אנשי הסביבה… תחת עצים אלה היו הכושים מתכנסים לאספות ולמסחר. שם נעשה סחר העבדים. על כן נקראים העצים הגדולים: 'עצי העבדים'". ב"מלך האריות", הקוף החכם ראפיקי מתגורר בעץ באובב. בספר "הנסיך הקטן "של אנטואן דה אכזיפרי נאמר: "אם מאחרים לטפל בעצי הבאובב, לנצח אי אפשר עוד להיפטר מהם. הם מתפשטים בכל רחבי הכוכב, שורשיהם חודרים את מעבה האדמה, ואם הפלנטה קטנה מדי ועצי הבאובב רבים מדי, הפלנטה מתבקעת לבסוף לרסיסים". המשפט המפורסם ביותר מספר זה הוא "ילדים היזהרו מעצי באובב"[11].

ראו באתר זה: הנסיך הקטן בחולות הסהרה

בשמורת קאופה (Kafue National Park), אשר בזמביה, אחד העצים הגדולים מכונה "Kondanamwali", שפירושו "העץ שאוכל את הבתולות". האגדה מספרת שהעץ הגדול ההי מאוהב בארבע בתולות, שכאשר הגיעו לבגרות, עוררו את קנאת העץ בכך שמצאו להן בעלים. לילה אחד, במהלך סופת רעמים וברקים, העץ פתח את גזעו והכניס פנימה את ארבע העלמות. על ענפי העץ הוקם מעין מקום מנוחה. בלילות סערה, ניתן לשמוע את הבתולות זועקות….

במסורות האפריקניות, מכונה הבאובב "עץ הפוך". במדגסקר, למשל, מסופר כי השטן הוא שקבר את צמרתו. יחד עם זאת, במקומות רבים באפריקה נחשב הבאובב לקדוש. בסנגל נהוג לקבור את זקני השבט בתוך גזעי הבאובב. באחד הכפרים ניצב עץ עתיק, שמהווה מעין מקלט: כל המסתתר בגזעו או החוסה בצלו הוא מוגן, ואסור לאיש לפגוע בו. גם במדגסקר העץ נחשב לקדוש. לכן במקומות רבים, בהם נכרת היער, עומדים הבאובבים זקופים, בולטים בשטח. הבאובב נחשב גם כסגולה לפריון. נשים עקרות מניחות את ידיהן על הגזע ומבטיחות שכאשר יילדו, יקראו לילד על שם העץ. אם תופר ההבטחה, כך מאמינים, ימות הילד[12].

מראה העצים על רקע צבעי השמים המתחלפים, בבואותיהם המשתקפות במים. הרקע של הסבנה ובעיקר השמים, היה מרטיט ממש. הדבר היחיד העיב מעט על הקסם, היו התיירים הרבים ששוטטו וניסו להנציח את היופי במצלמות ובטלפונים ניידים. לכן, כעבור כמה ימים, יצאנו שוב אל השדרה, בטרם זריחה, כדי לראות את העצים על רקע השמים האפרפרים, כשהם אפופי ערפל, את כדור החמה שצץ בפאתי מזרח ואת השמים שחיש קל הפכו לכחולים. בין העצים התנהלה בכבדות עגלת עץ, רתומה שוורים מגווננים, שנקראים  כאן (Zebu) זבו ויצרו תמונה שמושלמת. קלישאה אפריקאית.

הערות

[1] Pierron, Denis; Razafindrazaka, Harilanto; Pagani, Luca; Ricaut, François-Xavier; Antao, Tiago; Capredon, Mélanie; Sambo, Clément; Radimilahy, Chantal; Rakotoarisoa, Jean-Aimé; Blench, Roger M.; Letellier, Thierry; Kivisild, Toomas (21 January 2014). "Genome-wide evidence of Austronesian–Bantu admixture and cultural reversion in a hunter-gatherer group of Madagascar". Proceedings of the National Academy of Sciences. 111 (3): 936–941

[2]Alasdair McGregor, How did the iconic boab tree get to Australia?, July 3, 2019. https://www.australiangeographic.com.au/topics/science-environment/2019/07/how-did-the-iconic-boab-tree-get-to-australia/

[3] Baum, D.A., 1995, A Systematic Revision of Adansonia (Bombacaceae). Annals of the Missouri Botanical Garden, 1995, Vol. 82, No. 3 (1995), pp. 440–471

[4] Baum, David A. (1995). "A Systematic Revision of Adansonia (Bombacaceae)". Annals of the Missouri Botanical Garden. 82 (3): 440–471

[5] מור הופרט, טבע וסביבה / זה לא "הנסיך הקטן": מה הורג את עצי הענק בני אלפי השנים? דבר.

[6] המונח “פיטוכימיקלים” הינו למעשה שם כולל לתרכובות שנמצאות באופן טבעי במזונות מן הצומח כמו פירות, ירקות, זרעים, קטניות ודגנים.

[7] Adrian Patrut et al. (2018) The demise of the largest and oldest African baobabs. Nature Plants 4: 423–426

[8] סטרופנטין משמש להשגת עלייה בכוח הכיווץ של לֵב שְׁרִיר. ההשפעה הקרדיואקטיבית של סטרופנטין נודעה לרופאים אירופאים כבר בשנת 1859  באותה תקופה, הילידים השתמשו בתמצית של זרעי סטרופנטין כרעל חץ.

[9] לקסיקון בוטני, עמ' 19-20

[10] עידן הררי, 'העץ המקולל", מסע אחר און ליין

[11] עצי הבאובב נחשבו לאסון אקולוגי במציאות של שנות הארבעים, בהן נתחבר הספר . עצי הבאובב אינם ידידותיים לסביבה . הם מכים שורש בעורמה . אינם מניחים לשום צמח להתקיים בסביבתם . הם שתלטניים ומרושעים אבל לובשים ארשת תמימה של צמח ככל הצמחים . מי שאינו מנכש אותם בעודם שתילים רכים יגלה שכבשו את כל שטח המחיה שלו, ואפילו יפוצצו, בלי נקיפות מצפון, את האדמה שהצמיחה אותם

[12] עידן הררי, שם