הרצאה על הקרנבלים בעולם

הקרנבלים כתופעה כלל עולמית

מרצה: גילי חסקין

ראו באתר זה: תופעת הקרנבלים – המלצות לקריאה

בהרצאה זו נעסוק בתופעה האוניברסלית של הקרנבלים, שהם למעשה "איים בים השגרה".

נעמוד על ההבדלים שבין הקרנבל, בהא הידיעה, שהוא למעשה חג קתולי, שקיבל השפעות מקומיות בארצות שונות, לבין אירועים קרנבליים, שהם מועדים בהם ניתנת לציבור הזדמנות לפרוק מעט עול.

נפתח בקרנבל של ריו דה ז'נרו, שעבר שינויים רבים מאז ה"אֶנְטְרוּדוֹ" (Entrudu) המקורי. זוהי הזדמנות טובה לדון בשאלת האותנטיות ובשינויים שעבר הקרנבל במהלך השנים. נבקר במסיבות הפרועות שבמועדוני הלילה ונסקור את התחרות שבין בתי הספר לסמבה, שהן למעשה נבחרות שכונתיות, המהוות מושא הזדהות קולקטיבי עבור תושבי הפאבלות.  נעסוק גם בהיבטים הכלליים של המופע הגדול בעולם, בתהלוכות המתופפים שברחובות ובמצעדי ההומו-סקסואליים, שיש להם מקום חשוב בתרבות הברזילאית.  נמשיך לקרנבל של סלבדור דה בהיה, המפגין אלמנטים רבים של התרבות האפרו-ברזילאית. לקרנבל של ברזיל ולקרנבלים בכלל יש היבטים חברתיים מובהקים, שהרי הקרנבל הינו גם ובעיקר שסתום לשחרור לחץ. מעיין טקס היפוך.

בהרצאת המשך נדון בקרנבל של אורורו שבבוליביה, המכונה גם "פסטיבל השטן", בו מציגים המחוללים מסיכות מרהיבות.  פסטיבל זה, המפגיש ילידים מרחבי המדינה, הפך כמו במקרים אחרים, למכשיר לגיבוש זהות לאומית.  הקרנבל של טרינידד שבים הקריבי כולל תזמורות שכלי הנגינה שלהם הינן חביות נפט, תחרות תחפושות מרהיבה והמחשות של תרבות העבדים, תרבות המאה ה-18 באירופה, פולקלור הודי ועוד.  בנוסף לכול אלו מתקיים שם אירוע ייצרי הנקרא "ז'וֹבֶר", שעיקרו התמרחות המונית בבוץ ובצבעים, שאיפה אמיתית אל הכאוס.

נבחן את הקשר בין ההתנסות של ישו במבחן שהציב לו השטן במדבר יהודה והקשר בין ארבעים ימי הסבל שלו לארבעים ימי התענית במסורת הנוצרית ובצורך שלהם להשתולל ולצבור מעט סיבות לחזרה בתשובה. נבחן את דרכו המפותלת של הקרנבל מאירוע קתולי, לחג של התפרקות ייצרית באירופה והגעתו לאמריקה הלטינית.  ההרצאה עוסקת גם בקרנבלים עתיקים יותר, שהיו חגים של פריון, בבבל, מצרים, הודו ופרס. האחרון קשור וודאי לחג פורים.  נבחן את השורשים של הקרנבל המגיעים עמוק עד לבכחנליות של יוון ולסטורנליה של רומא.

נעסוק גם בפסטיבלים אחרים באמריקה הלטינית, שאינם קשורים לקרנבל, אך מאופיינים באווירה עולצת ובשלל של צבעים. כאילו הם הפייסטות לכבוד הבתולה מגואדלופה שבמכסיקו, הפייסטה לכבוד סנטו תומה בגואטמלה והפייסטה לכובד הבתולה מקרמן, בפואקרטמבו (Pucartambo) פרו.

משם נמשיך לקרנבלים של אירופה, כמו אלו של וונציה, של סרדיניה, של באזל, של טנריף ועוד