אמסטרדם – המלצות לטיול

המלצות לטיול באמסטרדם; 09-10-2025

כתב: גילי חסקין

ראו גם כתבה ערוכה אחרת, במגזין התיירות האלקטרוני של 'מסע אחר'

ראו גם כתבתו של משה גלעד: החצרות הנסתרות

אמסטרדם היא הגדולה בערי הולנד ונחשבת לבירתה, אם כי איננה מקום מושב הפרלמנט ומשרדי הממשלה (אלו יושבים בהאג).  מכל מקום, היא היפה בערי המדינה, ואחד מיעדי התיירות העיקריים באירופה.  אמסטרדם יושבת בפינה הדרומית-מערבית של ימת זוידר (Zuider Zee), במקום בו הנהר אמסטל (Amstel) נשפך לזרוע, שמסתעפת מימה זו, והיא מחוברת אל הים בתעלה שאורכה כ-20 ק"מ.  אדמת אמסטרדם היא טובענית, ובשעת ייסודה של העיר היה חלק משטחה מכוסה ים.  ההולנדים החרוצים כבשו את הקרקע לבתים ולרחובות על ידי שפיכת סוללות על גבי קורות תקועות בבוץ, ומכאן השם "אמסטלרדם" (Amstelerdam), שבו היו נוהגים לקרוא לעיר עד למאה ה-17, כלומר, הסכר על נהר האמסטל.

דומני שהחוויה המהנה ביותר באמסטרדם היא לשוטט לאורך התעלות ולראות את הבתים והעצים משתקפים במים. אמסטרדם, עיר התעלות, מכונה גם "וונציה של הצפון".  אוהביה טוענים שזוהי מחמאה גם לוונציה.  אמסטרדם שמרה על צורתה של עיר הולנדית עשירה מן המאה ה-17, על בתי הבובות שלה, עם החלונות התיאטרליים והגגות המשולשים – כמו שילדים מציירים בתים. העיר מעוררת אסוציאציות של יופי, סמים, דקדנס, תעלות, הופעות, סקס, חלונות אדומים, חופש אמנותי ומועדונים טובים.  בירתם הבלתי מעורערת של צעירי העולם, בגיל וברוח.  עבור רבים אמסטרדם היא משאת נפש.  עיר שהיא חצי מציאות וחצי מיתוס.  עבור רבים זוהי עיר אוטופית שבה הכול מותר, הכול הולך.  עיר שמעוררת את נתיניה לחופש מוחלט ועושה הכול כדי לעזור להם להשיג אותו.

יחד עם זאת, יש באמסטרדם אווירה של עצלות וניוון. חלק יראו בתושביה ליברלים מושבעים ואחרים יטענו שהם בסך הכול אנשי עסקים מושבעים שהבינו את המשוואה כסף + חופש. אוהביה יצביעו בלהט על בנייניה היפהפיים, כמעט כמו באגדות, ושונאיה יטענו שהם זהים וחד גוניים.  תלוי מאיזה כיוון מסתכלים, ואם רוצים לראות את תעלותיה העמוקות, או את העובדה שמימיהן עומדים. אמסטרדם היא עיר מוזרה הבנויה על קרקעית אדמה בוצית ויסודותיה נטועים בעומק של 12 מ' מתחת לפני השטח. העיר נבנתה על ידי איכרים מאזור אוטרכט, שבנו סוללות עפר בשממה ספוגת המים והכשירו את הקרקע להתיישבות. ב-1204 הגיע לכאן האציל המקומי ואן אמסטל, ובנה כאן טירה, וב-1270 נבנה הסכר הגדול על נהר הדאם וכך למעשה נוסדה העיר.

בתחילה, בתיה היו בנויים עץ, אך לאחר ששריפות כילו את מרבית הבתים, נאסרה הבנייה בו ואת מקומו תפסו לבנים אדמדמות, צהבהבות או אפורות, שהפכו לסימן ההיכר של העיר.  לנו, כיהודים, יש סימפטיה מיוחדת להולנד ולאמסטרדם.  עד השואה חי ושגשג כאן קיבוץ יהודי גדול ועתיר נכסים – תרבותיים וחומריים – שמעטים היו כמותו באירופה.  יהודים מצאו כאן לשון משותפת עם ההולנדים – עד כי בסלנג המקומי מכונה לעתים אמסטרדם "מוקום", שמקורו במילה העברית "מקום".  רמברנדט, שחי בתוככי הרובע היהודי, צייר דמויות של רבנים – אותם רבנים שהטילו חרם על בן דורו של רמברנדט – ברוך שפינוזה.  מרבית יהודי אמסטרדם (למעלה מ-70,000) הושמדו בשואה.

המלצות לטיול

 טיול אופניים

זהו כלי התחבורה המועדף על תושבי אמסטרדם, מטף ועד זקן.  התבליט השטוח והאקלים הקריר אידיאליים לרכיבה.  קיימת הרמוניה כמעט בין כלי הרכב הממונעים לאלו המדוושים, ולאופניים זכות קדימה! נסיעה באופניים היא חוויה מרנינה.  במקומות רבים מוצעים למכירה אופניים משומשים בזיל הזול, שסביר להניח שנגנבו מבעליהם – מכת מדינה.  בלשכות התיירות ניתן לקבל מידע על טיולים מאורגנים באופניים.

טיול ספינות

התעלות הן עורק החיים של אמסטרדם. יש בעיר 75 ק"מ של תעלות יפהפיות אם כי מזוהמות.  סביב התעלות ממוקמים בתי קפה, בארים, מסעדות ושפע של מבנים בעלי חשיבות היסטורית וארכיטקטונית.  בתעלות יש גם בתי מלון צפים, וסירות שקובעו למקומן ומשמשות למגורים.  אפשר לצאת לסיור מאורגן ב- RONDVAARTBOTEN, הלוא הן סירות התיירים; באוטובוס תעלה (CANAL BUS), הנע במסלול קבוע ועוצר בכמה תחנות; ומומלץ במיוחד: סירת מוזיאון (MUSEUM BOAT).  כדאי לנצל אותה לביקור במוזיאונים קטנים ו / או נידחים, שלא מצדיקים סיור מיוחד.

סיור בשכונות

De Pijp – שכונה צעירה ותוססת, מלאה בברים, בתי קפה וגלריות קטנות. כדאי להזכיר גם את שוק אלברט קויפ (Albert Cuyp Market) שבה.

Jordaan – שכונת תעלות רומנטית ומאוד "אמסטרדמית" עם חנויות בוטיק, בתי קפה, גלריות קטנות ושוק איכרים בסופי שבוע.

NDSM Wharf – אזור תעשייתי לשעבר מצפון לנהר ה־IJ, שהפך למתחם תרבותי־אמנותי עם גרפיטי, מועדונים ויריד פשפשים.

 רייקסמיוזאום (RIJKSMUSEUM)

נמצא ברחוב Stadhouderskade 42. מבנה מרשים.  שיר הלל לסגנון הניאו-רנסנסי.  תוכנן על ידי האדריכל קאופרס  (Pierre Cuypers.), שתכנן גם את התחנה המרכזית), בסוף המאה ה-19, ומסמל למעשה את המעבר לסגנון הולנדי מגובש.  האוסף העשיר שבו הולך וגדל בהתמדה מאז החל ויליאם ה-V נסיך אורנז’ (Willem V, Prins van Oranje-Nassau),  לרכוש יצירות אומנות במאה ה-[1]18.  מכיוון שאין אפשרות להקיף את הכול בסיור אחד, נמליץ בחום להתרכז ביצירות הציירים ההולנדים, שמוצגות בקומה הראשונה.

הרייקסמוזיאום שבאמסטרדם הוא הרבה מעבר למוזיאון – הוא שער אל תוך נשמתה של הולנד במאה ה־17, תקופה שנודעה כ“תור הזהב ההולנדי”. זו הייתה תקופה של עושר כלכלי, מסחר ימי עולמי, סובלנות דתית יחסית ופריחה תרבותית יוצאת דופן. באותן שנים הפכה הולנד הקטנה לאימפריה ימית, ועריה – ובראשן אמסטרדם – היו למרכזי אמנות, מדע וחדשנות. בתוך עולם זה נולדה אמנות חדשה, ריאליסטית, אינטימית ומוארת, המשקפת את יופיו של היומיום לא פחות מאת הדרו של האלוהי.

ההליכה באולמות המאה ה־17 של הרייקסמוזיאום דומה למסע בזמן. קירות הענק מתמלאים בדיוקנאות של סוחרים, ימאים ובורגנים גאים, לצד סצנות מחיי המשפחה, טחנות רוח ונופים רחבי ידיים. במרכז האולם שוכנת יצירת המופת הגדולה מכולן – “משמר הלילה” של רמברנדט ואן ריין (Rembrandt van Rijn). בציור זה, משנת 1642, מצליח רמברנדט ללכוד רגע חי ודינמי, כמעט קולנועי, של קבוצה אזרחית היוצאת לפעולה. משחקי האור והצל, הפנים האנושיות המורכבות והתחושה הדרמטית – כולם מבשרים את גאוניותו. רמברנדט, האיש שחי ויצר באמסטרדם, תפס לא רק את דמות האדם אלא את נפשו, והוא נחשב עד היום לגדול הציירים ההולנדים.

לצידו ניצב יוהנס ורמיר (Johannes Vermeer), הצייר של השקט והאור. ציורו “חולבת החלב” (The Milkmaid), המוצג אף הוא במוזיאון, מתאר אישה פשוטה בעבודתה, אך דרך מבטה של ורמיר היא הופכת לסמל של הרמוניה ושל יופי יומיומי. אור רך חודר מבעד לחלון, וכל פרט – קערת החרס, הלחם, הקיר המתקלף – נטען במשמעות פיוטית.

הולנד של תור הזהב לא הייתה רק דיוקנאות ואור רך. הצייר פרנס האלס (Frans Hals) הביא אל הבד חיוניות חסרת תקדים. דיוקנאותיו מלאים תנועה, חיוך ואנרגיה – אנשים חיים באמת, לא אידיאלים קפואים. במקביל, יאן סטין (Jan Steen) צייר את ההמולה הביתית – ילדים שובבים, שולחנות הפוכים, חתולים על השיש – הומור וחוכמת חיים בגרסה ציורית.

בעוד ציירי הז’אנר תיארו את פנים הבית, אחרים פנו החוצה אל הטבע. יעקוב ואן רויסדאל (Jacob van Ruisdael) תיאר את שמי הולנד הרחבים, את העננים הנעים ואת עצי האלון הסוערים – טבע שהוא כמעט ביטוי לנפש האדם. לצד זאת, ציירים כמו אלברט קויפ (Aelbert Cuyp) ו־לודולף באקויהיזן (Ludolf Bakhuizen) הנציחו את עוצמת הים והספינות, סמל לעוצמתה הימית של האומה הצעירה.

גם חיי היומיום הפשוטים זכו לטיפול אסתטי מעודן בידי אמנים כ־פיטר דה הוך (Pieter de Hooch) ו־חרארד טר בוך (Gerard ter Borch), שהיטיבו לצייר חצרות, חדרים וחלונות דרכם נשפך אור אחר צהריים הולנדי – תמיד מדוד, תמיד מאוזן. אפילו חפצים דוממים – גביעי כסף, פירות, דגים ולחם – קיבלו חיים חדשים בציורי הסטיל־לייף של וילם קלייס (Willem Claesz. Heda) ופיטר קלאס (Pieter Claesz), שבהם כל טקסטורה נראית אמיתית עד כאב.

הרייקסמוזיאום שופץ ושוחזר במאה ה־21, אך הוא שומר על רוח התקופה. המבקר נע בין יצירות שהן חלק מהתודעה התרבותית של אירופה כולה, ומרגיש כיצד אמני המאה ה־17 הצליחו לשלב בין דיוק מציאותי ליופי נצחי. זהו מקום שבו אמנות אינה רק תיעוד, אלא כתב אהבה לחיים עצמם.

כך, באולמות האבן והאור של הרייקסמוזיאום, נפרש תור הזהב ההולנדי במלוא הדרו – לא רק כפרק היסטורי, אלא כעדות חיה ליכולתו של האדם למצוא יופי ביומיום, משמעות באור, ונשמה בציור.

המוזיאון העירוני לאומנות מודרנית (Stedelijk Museum of Modern Art) רח' Paulus Potterstraat 13.

הוא אחד מהמוסדות המרכזיים בעולם לאמנות מודרנית ועכשווית. הוא שוכן בלב כיכר המוזיאונים (Museumplein), לצד הרייקסמוזיאום ומוזיאון ואן גוך, ומציע חוויה שונה בתכלית — צעירה, חדשנית ונועזת. מכיל אוסף עשיר מאד של יצירות של מיטב האומנים המודרניים, מאז המאה ה-19.  ביניהם מונה, סזאן, פיקאסו, מאטיס, וורהול, דאלי, מלביץ' ודה קונינג.

המוזיאון נוסד בשנת 1874, אך מהפך אמיתי עבר עליו עם המעבר לבניינו הנוכחי ברחוב Paulus Potterstraat 13 בשנת 1895. המבנה המקורי, בסגנון ניאו־רנסנסי, שופץ והורחב לאורך השנים, וב־2012 נפתח מחדש לאחר שיפוץ מקיף, שבו נוספה לו תוספת אדריכלית מרהיבה: אגף חדש בצורת “אמבט לבן” (The Bathtub) — מבנה עתידני ומעוקל, שהפך לאחד הסמלים האדריכליים של אמסטרדם המודרנית.

גלריית Torch

ההמלצה לחובבי אמנות היא לא לחרוש את כל המוזיאונים חריש עמוק, אלא לצאת לסיבוב בגלריות, שם אפשר לעמוד על רוח היצירה התוססת של העיר.  למרבית ההפתעה מתברר כי מרבית הרוכשים הם דווקא צעירים, דבר המשפיע על היצירה ומתסיס את האווירה.  מדי פעם מתקיימות כאן תערוכות- נושא מרתקות.

 בית אנה פרנק

דומני שגם המטייל הציניקני ביותר לא יוותר על אתר זה, שהוא מן המבוקרים ביותר בעיר.  אנה פרנק נולדה למעשה בגרמניה אבל "בילתה" כשנתיים בהיחבא, בבית תעלה מקומי מן המאה ה-17, מאחורי ארון ספרים.  יומנה, שנתגלה באקראי על ידי אביה, מיטיב לחשוף את הזוועה ופרסומו הפך אותה לאחד מסמלי העיר.  המוזיאון נמצא ב-Prinsengracht 263.  מומלץ להגיע כמה שיותר מוקדם, לפני שהתורים מתארכים.

* מוזיאון ואן גוך (Van Gogh Museum)

נמצא ב-Paulus Potterstraat 7.  וינסנט וואן גוך, ובהגייה הולנדית פאן חוך (1890-1853), החל את דרכו כסוחר בחפצי אמנות, המשיך ככומר פרוטסטנטי, ובגיל 27 החל לצייר. תחילה, ציורים קודרים בצבעי חום, ובהמשך יצירות השופעות צבעוניות עזה. הנושא החביב עליו היה שדות ובעיקר חמניות והאור המיוחד אותו מצא בפרובאנס. הוא השתגע מהיופי ומהשמש של דרום צרפת והתיישב בארל (Arles). עשר השנים הסוערות של יצירתו הניבו למעלה מ-800 ציורים ומספר דומה של רישומים.  נחשב לאחד מאבות האקספרסיוניזם. בתערוכה הקבועה של המוזיאון מוצגים 200 ציורים ו-500 רישומים. התצוגה המרשימה שבפנים עלולה לגנוב את ההצגה מהמבנה, המרשים בזכות עצמו.

בית רמברנדט (Rembrandthuis)

בית מן המאה ה-17, בו חי רמברנדט במשך שני עשורים. בשנים הראשונות עם אשתו, ולאחר מותה עם בנו. כאן חי ולימד. רמברנדט, מהציירים הבולטים של הולנד, ומגדולי האומנים של כל הזמנים, מתרכז בציוריו בדרמה של אור וצל. כמו כן מוצג בבניין אוסף מרשים של תחריטים, ביניהם של הרב מנשה בן ישראל, רבה של קהילת אמסטרדם במאה ה-17. התערוכה מוצגת בסדר כרונולוגי מהקומה התחתונה לעליונה.

מוזיאון Moco  (Modern Contemporary Museum Amsterdam) –

מוזיאון לאמנות מודרנית, רחוב ותרבות פופ באמסטרדם. (Banksy, Basquiat, Kusama). הוא מושך קהל צעיר ומעודכן.

מוזיאון זה הוא אחת התוספות המרעננות והאהובות ביותר בזירת האמנות של אמסטרדם. הוא שוכן בלב כיכר המוזיאונים (Museumplein), בין הרייקסמוזיאום למוזיאון ואן גוך, ומציע חוויה צעירה, נועזת ואינטראקטיבית — מעין אנטיתזה קלילה וקליטה למוזיאונים הגדולים שסביבו.

המוזיאון נפתח בשנת 2016 ביוזמת האוצרים ליון ומימי מו, במטרה להנגיש אמנות מודרנית ועכשווית לקהל הרחב. הוא ממוקם בווילה היסטורית יפהפייה משנת 1904, Villa Alsberg, שתוכננה בידי האדריכל אדוארד קויפרס (קרוב משפחה של האדריכל שתכנן את הרייקסמוזיאום). המבנה הקלאסי מנוגד בכוונה לתוכן שבפנים – אמנות פרובוקטיבית, צבעונית, מלאה הומור וביקורת חברתית.

De Appel (דה אַפֵּל, כלומר “התפוח”)

הוא אחד ממוקדי התרבות הנועזים והמרתקים של אמסטרדם. הוא נוסד בשנת 1975 ביוזמת האוצרת מִיסֶס גִיסְטָה סוּלֵמָן (Gijs van Tuyl / Wies Smals) כמוסד עצמאי שמטרתו להעניק במה חופשית לאמנות ניסיונית, Performance Art, וידאו, מיצבים ומחשבה עכשווית. עם השנים הפך De Appel לשם נרדף לחדשנות אמנותית, ביקורת תרבותית וחתירה מתמדת לקצה.

במקום לא תמצאו ציורים קלאסיים או פסלים מסורתיים, אלא תערוכות זמניות מתחלפות, המאתגרות את גבולות האמנות, הפוליטיקה והחברה. De Appel מציג אמנים צעירים לצד יוצרים בינלאומיים מוכרים, ומקיים הרצאות, סדנאות, מיצגים ופרויקטים קהילתיים, הפונים ישירות לציבור.

אחד ממפעלי הדגל של המרכז הוא תכנית האוצרים (Curatorial Programme) – מהחשובות בעולם. התכנית, שהוקמה ב־1994, מכשירה מדי שנה קבוצה נבחרת של אוצרים צעירים מכל רחבי העולם, השוהים באמסטרדם במשך שנה ולומדים תוך כדי עשייה מעשית – תכנון תערוכות אמיתיות, כתיבה ביקורתית, ויצירת שיתופי פעולה עם אמנים.

De Appel עבר כמה גלגולים ומיקומים בעיר; כיום הוא שוכן במבנה מודרני ואלגנטי בשכונת Nieuwmarkt / Oosterdok, לא רחוק ממרכז העיר. החלל מעוצב בגמישות ומאפשר שינויים תכופים בהתאם לתערוכות ולמיצבים. המרכז פועל מתוך אמונה ש־אמנות עכשווית היא שיח פתוח עם המציאות – כלי לבחינת נושאים חברתיים, מגדריים ופוליטיים דרך יצירה. לכן האווירה בו אינטימית, נועזת ולעיתים גם חתרנית.

* בית הכנסת הפורטוגלי

נמצא ב- Visserplein 3

האתר המרכזי של הרובע היהודי. נבנה ב-1675 לתפארת יהדות אמסטרדם וכסמל לעוצמתה הכלכלית והציבורית. בספריית בית הכנסת שמור הנוסח המקורי של החרם שהוציא את ברוך שפינוזה מקרב היהדות.

*המוזיאון ההיסטורי היהודי (Joods Historisch Museum)

כתובת:  Jonas Daniel Meijerplein 2-4

נמצא בכיכר יונס דניאל הסמוכה, לבית הכנסת הפורטוגלי, ובה ניצב פסל של פועל נמל לזכר שביתת ההזדהות שארגנו פועלי נמל אמסטרדם, כמחאה על רדיפת היהודים בתקופת השלטון הנאצי. המוזיאון, שנפתח ב-1987, הוקם במקום בו ניצבו בעבר ארבעה בתי כנסת אשכנזיים.  בגלריה של בית הכנסת מוצגת תערוכה של תולדות יהודי הולנד.

 בית הכנסת של דרום אמסטרדם

נמצא ברחוב Heinzestraat פינת Jacob Oberchtplein. פחות מפורסם מבית הכנסת הפורטוגזי, שנראה יותר ככנסייה הולנדית. זוהי חוויה ארכיטקטונית אמיתית. נבנה ב-1928 על ידי האדריכל H. Elte, תלמיד נאמן של ה"אמסטרדם-סקול".

בשנת 2021 נחנכה בסמוך, לאתרים היהודיים אנדרטת השואה החדשה (National Holocaust Names Memorial), הסמוכה– אתר חזק ומרגש.

קלנוע טושינסקי

נמצא ברח' Reguliersbreestraat 26. מבנה מרשים שנבנה בשנת 1918, בסגנון האר-דקו. נבנה בשנת 1918 על ידי האדריכל LH de Jung. כל כולו עיטורים. זהו מבנה דקורטיבי להפליא שמעוטר ומסוגנן עד לעייפה.

New Metropolis

מוזיאון המדע והטכנולוגיה. בניין מרשים הנמצא מעל המנהרה העוברת מתחת לנהר האיי (Het IJ). המוזיאון, המכונה "הטיטאניק", נפתח בשנת 1997 ומכונה כך כי נראה כספינת ענק טובעת, וקו המתאר שלו מתמזג עם אלו של הספינות שברקע. גגה של "הספינה הטובעת" הוא בעצם תיאטרון ענקי, וב"חרטום" ניצב בית קפה. במוזיאון עצמו מתקיימת פעילות אינטראקטיבית בתחומי הטבע והטכנולוגיה. ברוח המודרנית, שראשיתה במרכז המדע בטורונטו, המושג "בלי ידיים" לא קיים כאן.

 אמסטרדם ארנה (Amsterdam Arena)

אצטדיון ענקי שמכיל 50,000 מקומות. המקום נבנה בשנים 92-96 ומרשימה במיוחד תקרת הזכוכית הנפתחת, הבנויה על קונסטרוקציית ברזל ענקית.  אצטדיון זה הוא למעשה היכל ספורט ורוק, שהם נדבכים מרכזיים בתרבותה של הולנד כולה.

* בנין הדואר – Magna Plaza

נמצא ברח' Nieuwezijds Voorburgwal 182, ליד ככר הדאם.

זהו מבנה מרשים שנבנה בשנה האחרונה של המאה ה-19 בסגנון ניאו-גותי. בשנת 1993 עבר מבנה הדואר מטמורפוזה – השרשרת הארוכה של אשנבי הדואר הוחלפה בחנויות יוקרה. יחד עם זאת, המבנה לא הפך למרכז קניות סתמי, אלא הצליח לשמור על חזותו המקורית ואפילו על המבנה הפנימי. מרשימה במיוחד תקרת הזכוכית והקישוטים היורדים ממנה.

*וונדל פארק (Vondelpark)

מקום קסום ורומנטי. ממלא בחיי אמסטרדם את מה שסנטרל פארק עושה בניו יורק, והייד פארק בלונדון. מומלץ תמיד, במיוחד בימי ראשון, כאשר השבילים מתמלאים ברולר-בליידס ובסקטים, ובהמוני מקומיים שבאים לרבוץ על הדשא או לשוטט בין הדוכנים המאולתרים.

* פארק שעשועים – אפטלינג ( de Efteling)

פארק שעשועים ענק, הנמצא במרחק של שעה וחצי נסיעה דרומה, סמוך לעיר טילבורג. בפארק מגוון של אטרקציות, במיוחד עבור בני נוער. רכבות הרים, ספינת פירטים, מסלול שייט סוטר בסירות גומי, ביתן זוועה, ולצידם כמה הרפתקאות בסגנון "דיסנילנד", יער אגדות, שייט באגם בין פרחים ועוד.

* המוזיאון הארוטי

נמצא ב-Oudenzijds Achterburgwal 54

שילוב של הומור וסקס. סקס הינו אחת האסוציאציות הנלוות לשם "אמסטרדם", החלונות האדומים במקומם עומדים, חנויות הסקס מציעות את מרכולתן והסקס-קפה עדיין מושכים מבקרים (מציעים חדרים אפלוליים לקיום מגעים מזדמנים). לכל מי שסולד מאלו, ובכל זאת מסתקרן, מומלץ לטעום מן החוויה במוזיאון זה.

* שוק הפרחים

שוק מפורסם זה מזוהה עם העיר לפחות כמו מוזיאון ואן גוך. הפרחים, ובמיוחד הצבעוני, שיובא לכאן מתורכיה, הם סימלה המסחרי של הולנד כולה. שוק הפרחים ממוקם במרכז העיר, על תעלת Singel, בין Muntplein ו-Koningsplein. פועל בימי ב' עד שבת בשעות 17:30-09:00, ובימי א' בין 11:00 ל-17:30. הסחורה תמיד טרייה ומובחרת, אם כי לא זולה.

בורסת הפרחים באלסמיר – VBA) Bloemen Veiling Aalsmeer)

אולם מכירות הפרחים הפומביות הגדולות בעולם. Bloemenveiling Alsmeer הוא אולם ענקי, הנמצא במרחק 15 ק"מ דרומית-מזרחית לאמסטרדם. שיטת המכירה היא הפוכה ממה שנהוג בדרך כלל: מציגים את המחיר המכסימלי בשעון מיוחד ומתחילים לרדת. הראשון שהמחיר נראה לו, עוצר את השעון וזוכה בסחורה. פתוח בימי ב'-ו' בשעות 07:30 עד 11:00, מומלץ להגיע עד השעה 09:00

* קפה Koophandel

שילוב של באר ובית קפה. שוכן על תעלת Bloemgracht (תעלת הפרחים) מס' 49. הסביבה יפהפיה והאווירה נעימה. פתוח כמעט עד שעות הבוקר.

בתי קפה איקוניים כמו Café de Jaren, Café ‘t Smalle, או Café Hoppe – מוסדות אמסטרדמיים קלאסיים.

הערות

[1] ויליאם החמישי, נסיך אורנז’ (Willem V, Prins van Oranje-Nassau), שהיה הסטאדהאודר (Stadtholder) – כלומר שליט־מנהל – של הרפובליקה ההולנדית בשלהי המאה ה־18.